זומבית

חוף מבטחים 22/05/2015 748 צפיות תגובה אחת

אני חיה מתה
משוטטת בחיים
לא מודעת,
לא ערה.

אני חיה מטה
מהלכת בביבים
לא קובעת,
בא מה שבא.

אולי תקווה
תבעיר בי
את האנושות
אולי שמחה
תחזיר לי
את השפיות

כבר לא מוצאת
סיבה לדבר
נוהמת,
מי שיבין,
יסתדר.
כבר לא מוצאת
סיבה לסדר
מתפלשת
בלכלוך
הקודר.

אולי חופשה
תעביר בי
התרגשות
אולי מרחק
יעלה בי
אפשרות

כבר לא מוצאת
כבר לא מוצאת
חיה מתה
מתחלף מעת לעת
כבר לא מוצאת
כבר לא מוצאת
אם נשאר בי אור לתת.


תגובות (1)

יפה♥אשמח אם תקראי את הסיפור שלי ותביעי דעה

22/05/2015 23:27
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך