חלום

השעון מראה חצות,
סוף היום, להתראות.
נחלום חלומות.
וכשנקום למציאות,
הכל נראה כל כך פשוט,
פרוס אל מלינו כמו ספר פתוח.
אין היגיון, אין אמת,
מי שחי חי, מי שלא מת.
הדמיון אינו נותן מנוח.
וכששוב שעון נשמע, מן האור לאפלה,
ניפול אנחנו שוב לשינת סיוטים נוראה.
אף אחד לא יודע אמת ושקר,
העולם מלא בהרס ועצב.
והכי נורא,
שזה איננו חלום מרנין,
אך נכנה אותו כך עד שנאמין.