לאן נעלמה הילדות? שיר בתוך סיפור אמיתי

אני זוכרת… שהייתי ילדה קטנה.
הייתי מטפסת על העצים בלי הפסקה.
קוטפת פרחים ועושה שטויות.
מסתבכת בלי בעיות.
רצה בדשא צוחקת צחוק ילדותי.
חושבת רגע.. מי אני?
גדלתי ונהייתי ילדה גדולה.
שעל כתפיה אחריות רבה.
ולאן נעלמו הימים הטובים?
שבה הייתה לי ילדות מהסרטים.
שדות החיטה שהיה שם סוסים.
הפכו כבר כשגדלתי לכבישים עצומים.
ולמה אני כזאת? אחרת?
ועל הילדות אני כבר מוותרת…