לפעמים נופלים

לפעמים נופלים.
נופלים גם כאשר מבינים שאין סיבה,
נופלים כשמסביבנו רואים רק אכזבה.
נופלים כשבלבנו גילינו פריצה.

ואז קמים,
קמים כי יש בנו את התשוקה,
קמים כי בליבנו שמענו קריאה,
קמים כי מצאנו אותות של תקווה.

אבל לפעמים נופלים.
נופלים גם כאשר עטופים באהבה,
נופלים לבורות ממכשולים בסביבה,
נופלים שבי לתחושות הבגידה.

ואז קמים,
קמים כי נשענים על מקל נדיבה,
קמים כי הרוח במפרשינו פרחה.
קמים כי מאמצים לליבנו תשובה.

אבל לפעמים נופלים.
נופלים גם הטובים ביותר בכיתה,
נופלים ללא רחמים או עזרה,
נופלים כתמימים במציאות הקשה.

ואז קמים,
קמים כי הצלחנו לקבץ נדבה,
קמים כי רקמנו שכבה על שכבה,
קמים כי רגלנו מצאו יציבה.

אבל לפעמים נופלים.
נופלים גם כשהצוק עוד רחוק ואין בו פסגה,
נופלים כי ויתרנו על זכות והוספנו חובה,
נופלים ומנסים לקום חזרה.

ואז קמים,
קמים במלוא פאר וצמיחה,
קמים כי הגיעה שעת הפריחה,
קמים כי טמון בנו אור נשמה.