מבולבל בעצמי

קשה לי עם זה מה את חושבת,
קשה לי עם העובדה שאת כולך את נותנת,
ואני בעצמי.
לא כי אני אגואיסט, אני מזוכיסט.
אוהב להתמודד לבד עם הקשיים שלי,
אוהב להתחבט בתוך עצמי,
ולא להבין דבר, זה מוזר,
אבל ככה אני,
אולי בגלל ששברו לי את הלב,
אולי בגלל שבזמן האחרון אני יודע רק כאב,
אני מתגונן,
מכולם,
וממך,
וזה לא שאני לא אוהב אותך,
אבל אולי זה פשוט לא הולך?
אין לי תשובה,
את לי חידה,
רכה בליבך, ואני אולי,
את עצמי מסבך.