מדריד
לא רבות הנשיקות
שיכולות להמיס
לב מקרח
לב לא מספר.
וגם אני הייתי לב כזה
וגם אתה לא יכולת להצמיד אותי לקיר
ולהמיס לי את הלב.
לא רבות הנשיקות
שיכולות להמיס
לב מסיביר,
וגם לי היה לב כזה,
שנהנה לחיות בין גבהות קרח
ואתה לא יכולת להמיס את סיביר.
אם את מסכימה להיות
תחת שפתיים של אש
קיבלת צו למדריד.
ואני לא יכולה לשאול
לא יכולה להיות
שפתיים המבשרות
כשאתה לא במדריד
כמה הלב שלי איבד צורה, כמו נר.
אז הלב שלי קודח חור במחשבות.
תגובות (4)
המשפט האחד לפני אחרון, על הלב שמדומה לנר שכתוצאה מהחום שהוא מקבל משנה את צורתו מדהימה וקפיצה את השיר ואת ההסתכלות עליו. יפה מאוד.
תודה רבה. באמת חיפשתי הרבה בגוגל איך קוראים ללב כזה או שעווה כזו ולא מצאתי חחחח XD תודה רבה!
המעבר מהבית השני לשלישי מעניין. כי בכל שאר הבתים קיים נמען אליו הדוברת שרה, ובבית השלישי הדוברת היא הנמענת. אני לא יודע אם לפרש את זה כאילו היא גם מדברת וגם פונה אל עצמה, או כאילו זה הקול שלו נכנס פתאום, ומדבר אליה.
באופן כללי הטון של השיר שונה משירים אחרים שלך בתקופה האחרונה. הוא הרבה יותר פופי (יכול להיות שיש גם לחן?).
מצד אחד השיר חמוד ויש בו משהו שכן עובד. מצד שני יש שורות לא ברורות (אגב זה בסדר גמור שדברים באומנות יהיו לא ברורים, אם זאת הכוונה): למשל השורה האחרונה, אני תוהה איך בהקשר לשאר הבית ולשאר השיר, פתאום מדברים על "חור במחשבות". או מה זה אומר (בית 4) שהוא לא במדריד, אם היא זו שהייתה אמורה לקבל או לא לקבל צו?
כן היא פונה לעצמה. נכון שזה מבלבל, גם קצת אותי. כן יש לחן אוף חחח והשורה האחרונה היא קצת לא ברורה ונותנת משמעות אחרת לשיר , היא כאילו אומרת… היא עושה חור במחשבות. נגיד יש קיר של מחשבות. היא עושה בהן חור. פוגעת בהן, מעלימה אותן. היא נלחמת בעצמה איכשהו כזה. מתעלמת ממשהו. זה הלב שלה שקודח חור, בונה שם ריק, ולא מתייחס למחשבות האלה. והוא קודח. אולי מחום גם , חושב איך להתחמק וכן להשאר אדיש מול המחשבות הלא אדישות האלה. ואני חושבת שהשיר בכוונה אומר "גם". "גם" אני הייתי עם לב מקרח. כי עכשיו הלב מקרח הוא שלו. ועכשיו הוא לא במדריד. ועכשיו היא לא מצליחה להמיס אותו ולשלוח צו. ועכשיו הלב שלה הוא זה שקודח חור במחשבות, כי הלב שלה כן נמס, הלב שלה כמו נר, והיא לא מצליחה, כמוהו, לתת לו להרגיש את זה כמו שזה. ישיר וחד, כמו לשים אצבע בלהבה של הנר עצמו. ברור יותר?