נתת לי תקווה לדרך

נתת לי תקווה לדרך,
ואהבה נכשלת.
צעדתי בשבילים
בעלי שמיים קודרים,
שלג לרגליי,
וקור עוטף את נשמתי.
נתת לי תקווה,
אך אהבה לא יכולת לתת.
אפשר להגיד שאחרי שהשמיים
התבהרו,
והשמש צצה,
מצאתי את עצמי מחודשת,
חזקה מפעם, חזקה יותר מתמיד.
נתת לי תקווה,
במקום לתת לי אהבה,
ועל כך אני לך מודה.
כי אהבה היא רק דיירת,
והתקווה היא אבן היסוד
שבתוך ליבי.