סְתָיו מְאֻחָר

שׁוֹק רוּחַ כִּנְדִידַת יָמִין וּשְׂמֹאל
בִּסְתָיו אֲבִיבִי שֶׁלֹּא מָצָא כִּוּוּנוֹ.
גַּבְהוּת חַמָּה, לַּהַט אֶתְמוֹל.
מִגְבַּעַת מִתְעוֹפֶפֶת, מָחוֹל.

לַהַט אֶרֶס מְתוֹפֵף עַל בַּהַטוֹ
כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא שָׁב הַסְּתָיו.
גַּם שִׁיר נָעִים מַלְהִיט תִּפוּפוֹ
מִן הַקַּיִץ שֶׁלֹּא הֵסֵב חַפּוּתוֹ.

שֶׁמֶשׁ מְשַׂחֶקֶת עִם הָרוּחַ
וְהָרוּחַ אֵינָהּ מְטֻפֶּשֶׁת,
רַק נֶחְפֶּזֶת וּמִתְגַּעְגַּעַת
לַסְּתָיו הֶחָדָשׁ שֶׁיָּשׁוּב.

ְּטִיּוּלֵי נוֹפִים אֹדֶם פְּרִי וְיַיִן.
זְמַן אוֹהֲבִים, עֵת אָסִיף,
תִּרְעַדְנָה דְּמָעוֹת עִתּוֹ,
סְתָיו אָשֵׁר יָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי