פְּנֵי אָדָם

מִשְׁתַּהָה מַפַּת הַפָּנִים
וְהֵן מַקְסִימוֹת וְרַכּוֹת.
חַמָּה מֵעַל וְרוֹן עֲנָנִים
עֵת לְהַשְׁלִיךְ מַסֵּכוֹת.

וְהֵן הַפָּנִים מִתְגַּעְגֵּעוֹת
מִשְׁתַּנוֹת אַךְ נִשְׁאֲרוֹת.
הֵן לַפֶּלֶא נָאוֹת וְשָׁווֹת
וּבְעַד עַצְמָן מְדַבְּרוֹת.

אִם הָאָדָם כְּצִפּוֹר פְּצוּעָה
מְחַכֶּה לְעוֹד לִטּוּף וּנְשִׁיקָה,
כְּגַעְגּוּעַ הַכָּלוּא בְּתוֹךְ בּוּעָה
לְנֶחָמָה שֶׁתָּדוּן לִשְׁתִיקָה.

לֵאוּת בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת
וּמַלְאַךְ נִסְתַּר מִמֶּרְחַק.
פָּנִים מִתּוֹךְ עַצְמָן מֻסְווֹת
כּמוֹ חַיָּל בּוֹדֵד בַּמִּשְׂחָק.

יָפוֹת הֵן פְּנֵי הָאָדָם
מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַקַּיָּם.
גּוּמוֹת וְסֹמֶק אֲדַמְדַּם
מַבָּט מוֹכִיחַ וּמֻשְׁלָם.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי