בדידות קיומית

ושוב הבדידות מזדחלת,
אותה הבדידות הקיומית.
ושוב הקור חודר מבעד לדלת,
והסיטואציה כל כך מוכרת….

ושוב הבדידות מזדחלת,
אותו דבר כמו בשנה שעברה.
ושוב הקור חודר מבעד לדלת,
והפצע מפעם נפתח, וזעקת כאב חודרת…

ושוב הימים מתקצרים,
והחושך שולט שוב בשמיים.
ושוב החיים כה ממהרים,
לקבוע צבע למיים.

ושוב הימים מתקצרים,
והסתיו שוב שולט בהכל.
ושוב החיים ממהרים,
לשרוף את הכל מהכל….

והבדידות שמכה, שחובטת
מחכה לי מעבר לדלת.
והפחד לצאת או להיכנס פן תחדור.
כולאים מפניי את הדרור.
והפחד מפני השיכחה.
והפחד מפני האהבה.
וכל הפחדים ששורפים נורא.
ועדיין הבדידות מחכה……
============

©הילה גולן