הגעגועים שאוכלים אותי
געגועים עליו
געגועים שלעולם לא יפסקו
געגועים שתמיד יגעו בליבי
הוא לעולם לא ימחק מראשי
תמיד יש לו מקום בליבי
ובכל רגע שמישהו מקרובי הולך
ליבי מפנה לו מקום .
שהוא יוכל להישמר אצלי ולא לימחק מראשי
אוי הגעגוע
הגעגוע שלי עליו
הוא כל כך חסר לי
איך הוא נעלם לי
אני יושבת בודדה מחכה ומחכה
והנה הוא לא בא
מצפה שיחזור מטיול לירח
ואולי הוא נסע לחול .
מחכה ומחכה והוא לא חוזר
מקווה שיהיה לו יותר טוב במקום אחר
מקווה שהוא בגן עדן
מקווה שהוא נח שם ומאושר
מקווה שהוא שומר עלי מרוע
ואני מנסה ומנסה להבין
מדוע יש מוות
מדוע קרובי הולכים לי
מדוע זה חייב לקרות
מדוע לא אמרתי להתראות
וזכרון יחיד ממנו …
התמונה שצולמה
שנשמרה
יומיים לפני מותו, היעלמותו
אני מתגעגעת ורוצה בו כל כך
רוצה עוד חיבוק
עוד נשיקה ואולי אפילו מילת פרדה
חיים קשים ועל מוות לא מדגברים
אבל אני
אני יהיה חזקה בשבילו כי זה משהו רצה
לא שאני יפסיק
לא שאני יעצור
אלה ימשיך והתקדם
אני אוהבת ומתגעת עליו על כך …
תגובות (4)
זה כל כך עצוב :(
ממש ריגשת אותי! זה באמת בלתי נתפס, למה אנשים מסויימים זוכים לחיות כשמאחרים נלקחת האפשרות הזו… יש לי ממש דמעות בעיניים…
הכתיבה שלך ממש טובה, ואני מסכימה איתך: החיים באמת ממשיכים אחרי הכל והאנשים שנלקחו שומרים עלינו מלמעלה ומחייכים אלינו!
תמשיכי לכתוב!
נעמי.
תודה,
אני ממש מעריכה את זה ..
לא רציתי לגרום לך להיות עצובה אך שמחה שריגשתי ..
נ״ב – קראתי את הסיפורים שלך הם מעולים את מוכשרת
תודה רבה =) ואני אשמח לקרוא עוד סיפורים/ שירים שלך, תעלי בקרוב?
מסכימה עם נעמי :)
הכתיבה שלך ממש מיוחדת וטובה…
ריגשת אותי…
ולצערי אני מזדהה איתך.
גם ממני נלקח אדם חשוב בחודש האחרון.
זה קשה, אין יותר מידי מה לומר. אבל מה שכן? הזיכרונות עליו תמיד יישארו בליבך ואת צריכה להיות מאושרת שזכית בכלל להכיר אותו…
וכמו שנעמי אמרה, האנשים שהלכו לעולמם בוודאי שומרים עלינו מלמעלה.
בהצלחה בהמשך דרכך :)