לנצח את עצמי
הרוח שממיסה אותי,
עוצרת נשימה,
לא חושבת לדקה
מה יקרה מחר.
שנים חולפות מולי
בלי שאשים לב,
השמש מסנוורת,
לא רואה שום דבר.
האם יחלוף הזמן?
מה היה אתמול?
זיכרונות שטבעו,
שקעו בקרקעית הים.
חסרת רגשות עכשיו,
לא ארגיש דבר,
גם אם תפגע,
וגם אם תאהב.
חושבת לוותר אבל,
יודעת…
לתחרות הזו יש סוף,
גם אם אנצח,
וגם אם אכנע,
מתי היא תסתיים?
לנצח את עצמי…
לא קל בכלל.
תגובות (4)
יש פוטנציאל אבל יש לי גם הרגשה שהיית מבולבלת מידי כשכתבת את זה.
מבולבלת? לא הייתי.
אה אז אני מבולבלת כי קיבלתי בטעות קצת רעיונות סותרים מהשיר
רוח ממיסה נשימה נעצרת לא חושבת- נשמע כמו הוויה יפהפייה
שנים חולפות בלי לשים לב שמש מסנוורת… נשמע כמו משהו טוב שפוגע בך.
ואז אני ממש לא מבינה. האם הזמן יעבור זה כאילו הזמן רודף אותה אבל אז היא שואלת מה היה אתמול כאילו שכחה ואז אומרת שאין זכרונות.
היא לא מרגישה אליו
ואאאזז היא מדברת על שהיא לא מסוגלת לוותר עליו? חשבתי שאין רגשות ושהכל נשכח..
אממ אני חושבת שלא הבנת את מה שכתבתי, או שלא כתבתי את זה ברור, בקטע הזה התכוונתי לחיים האמתיים שלה ולכל מה שהיא עוברת, לא הייתה כוונה למישהו.