מבט חלול
הרבה זמן לא כתבתי שיר אהבה.
שיר של שלווה ושל שקט שאני מסתכל בעינייה.
ולא של מחשבות רבות שאני מנסה להבין את הצעד הבא כדי שלא יכאב לי.
אבל היא אמרה להיות נאמן לרגשות שלי.
לא הצלחתי.
לא ביכולתי להרגיש את אותו הכאב ולפתוח פצע פתוח.
אז שיקרתי ומחשבותיי רצות, אני לא יכול פיזית.
כי עוד כאב מבפנים יגרום לי להיות גופה.
ואני מסתכל עליה ואני צורח מבפנים
"מה את רואה בי!?"
היא מתרחקת ואני ממלמל "בדיוק."
אבל אז כאשר אני פונה אליה ואומר שזה לא אני.
אני מתעלם מתשובתה ואומר לעצמי "הוא כבר לא קיים".
עכשיו אני שואל אם היה כפתור שיתן לי לראות את הקבר הזה, הקבר שלי, האם הייתי לוחץ?
לפעמים כנראה הייתי לוחץ בשקט בלי רעש לעצמי.
מעניין איך זה ירגיש
תגובות (0)