האיחוד

אם אמצא אותך לפתע,
בתוך שדה הנפש שלא קצרתי,
אזרוק את המגל,
כאילו דבר לא ראיתי.

אקח אותך בשתי ידיי,
אני לא חזק מספיק.
אך אליי יגיע כוח,
שגם לאלף שנה אותך יחזיק.

כשתשתקף דמות שנינו,
מעל הנהר,
אראה שם את עצבונות ילדותי,
ואדע שכעת הכל נגמר.

ואז בנהר נטבע,
כי כבר לא צריך כלום.
ידייך וידיי יהפכו לאחד,
וכל השאר יהיה כזיכרון עמום.