מחבר: החתול הסופר

קצת עלי: דברים שאני אוהב:
לחפור/לדבר,
חתולים וכלבים,
חייזרים,
לשון, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה,
חיפה,
ורוסים/אוקראינים/בלרוסים/באזור הזה!
זה הכי חשוב בשבילי!


אם הייתה לי משאלה אחת, הייתי מבקש שהשם האמתי שלי יהיה "החתול הסופר" ולא דניאל (אלכסנדרוביץ') קטיוחה.

אני הוא החתול הסופר, והחתול הסופר הוא אני.

"מר החתול הסופר, מה תרצה להזמין?" שאל המלצר.

"החתול הסופר, יש לך משהו להגיד?" שאל השופט.
"אני מתנגד!" אמר החתול הסופר.

חחחחחחחחחחחחח...

בכללי אני מאוד מרוצה מהכינוי הזה.

אז אני מאוד מבקש שתפנו אליי כאל החתול הסופר.
מהשם הלז ניתן להסיק שאני אוהב חתולים ולחבר סיפורים.

ובכן, יש בכיתתי ילדה אחת שחצנית, שחושבת שהיא יודעת לכתוב, אבל היא לא יודעת בגרוש לדעתי.
יענו:
יצאתי מביתי אל הרחוב, ללא מים ללא לחם. הרגשתי כאילו הייתי זרוק ברחוב.

זה פשוט פיגור שכלי ברמה גבוהה מאוד.

לכן באמת התחלתי לכתוב, כדי להראות, שאני יודע לכתוב הרבה יותר טוב ממנה, ושבכלל אני אדע שאני טוב בכתיבה.
אין לי מחברת של סיפורים, לכן הכל נכתב ברגע אחד.
אך עם הזמן למדתי לאהוב את זה.

בכללי אם הייתי מתחתן הייתי מתחתן עם מישהי ש:
שתשיר ביידיש
שתדבר ביידיש
שתשיר בצרפתית
שתדבר בצרפתית
שתשיר ברוסית
שתדבר ברוסית
שתשיר באוקראינית
שתדבר באוקראינית
שתהיה יפה
מתחשבת
יודעת לבשל
שתאהב אותי עד סוף ימי חיי (זהו הסעיף שכולן עונות עליו)
שלא תשעמם
שתהיה שחקנית בסרט אמריקאי פופולרי
שלא תבגוד בי לעולם
שלא תבזבז ביום אחד את כל מיליארדי המיליארדים שלי
שתסדר את הבית ואת החדר שלי/שלנו כל הזמן
שתהיה אסתטית
שתדע לנגן על פסנתר
כינור
גיטרה אקוסטית
גיטרה חשמלית
שתדע לשיר בגרמנית
שתדבר בגרמנית
שתאהב את רמשטיין ואת אריאה
שתדע לשיר יפה...
שתהיה זריזה
חכמה
בעלת חוש הומור
שתהיה בעלת גישה לאזור 51

וכל זה כמובן פחות מ-0.1% מכל הרשימה המלאה.



אוכל להראות כעת את הצד הטרגי שבחיי - אבי נפטר, ומשפחתי (שגרה בארץ) היא עם מצב כלכלי ירוד.

כמו כן אני ממש חסר מזל. אבל ממש חסר מזל.
אני גר באשדוד.
אז להתחיל?
נולדתי בחיפה, באחד עשרה למרץ, אלפיים ואחת. די מגניב לדעת שביום הולדת ה-10 שלי היה את אסון פוקושימה ביפן.
כיום אני בן אחד עשרה ויום.
אני לא סובל לימודים, ועוד יותר שיעורי בית.
לקרוא? בקושי. אני בקושי קורא ספרים וסיפורים כי הרמה התדרדרה מעט בזמן האחרון. הדבר היחיד שאני יכול להרשות לעצמי לקרוא זה את הספרים שיצוינו למטה.
אני מדבר עברית שוטף, אני יודע רוסית, אנגלית כמעט שוטף, ואפילו מעט גרמנית ואוקראינית. אני יודע לקרוא המון שפות (לא כולל סינית, יפנית, וכל הספקטרום הרחב של השפות הערביות), ואפילו קצת לתרגם.
אני יודע לקרוא יוונית בקלות, אבל לתרגם, פחות.
אני חושב ששעממתי אתכם עד עכשיו.
אז נעבור באמת לסגנונות כתיבה.
הדבר הכי קשה שניסיתי לעשות אי פעם זה לכתוב בגוף שלישי. זה בלתי אפשרי! אז אל תתפלאו שבכל סיפור שלי תהיה דמות מגוף ראשון. יענו, "אהלן," אמר נועם. "נו, מה, איך החיים?" שאלתי. "בסדר, בינוני." השיב.

אגב, אני בבית ספר דתי. קשה מאוד לחיות שם, אבל אני חי.
הדבר היחיד שבאמת לא מעניין אותי כרגע, ואין לי כוח לספר את הסיפור העצוב הזה, זה אהבה. בזה אני לא נוגע לפחות שנתיים.

התמונה שלי מתארת את חיי במלואם.
השעמום הכרוני,
הרצון לישון,
הזמן שבו אני חושב על דברים...
אתם עדיין איתי?
אני שייך למשפחה של אוקראינים. כל המשפחה שלי מנובוגרד ולינסקי.
אמנם רוב המשפחה שלי נוצרים, אבל יש גם כמה אנשים שלא קשורים לשם אפילו במעט.

מלכה גופמן, ינקל גופמן, פיטר (פנחס) גופמן, יהושע, מיכאל קרשון, זלמן (זכר) קרשון. אליזבטה (שפרה-לאה) גופמן, זינאידה (זינה) קטיוחה, אלכסנדר קטיוחה, ואני חושב שפה גמרתי.

יש לי אח ושתי אחיות, כולם אחים/אחיות למחצה.

בזמן האחרון אני לא יודע על מה לכתוב,אז אל תשפטו אותי בכללי.

סופרים שאני אוהב (רשימה ארוכה):
את עצמי כמובן :)
אשר קרביץ (זה שכתב את "הכלב היהודי"),
ג'יי. קתרין רולינג (הארי פוטר והבולשיט מסביב)
אניד בלייטון (כתב את החמישייה)
מיכאל אנדה (הסיפור שאינו נגמר)
קורנליה פונקה (לב של דיו)
ריק ריירדן (פרסי ג'קסון, משפחת קיין והאלים המצריים, בן נפטון, ועוד איזה אחד)

אני קראתי את הכלב היהודי ואני לא בכיתה י', אלא אני בה'.

סופרים מהאתר שאני אוהב:
את כולם בכללי!