הסיפורים של חָתוּאֵל
נזכרתי בפעם הראשונה שאני במחלקה פסיכיאטרית כבר חודש, כל שאר הזמן פשוט חייתי את ההווה ולא חשבתי יותר מידי. כששאלו […]
כרגע אני יושבת במרפסת והריח הוא כמו של הרכבת ביום ראשון בבוקר. אני לא יודעת איך להסביר לאנשים שלא נוסעים […]
לפעמים אני שוכחת איך קוראים לח' ואיך קוראים לכ'. לפעמים אני ממש מתבלבלת בניהן, או בכלל. קורה גם שמידי פעם […]
גם לא למות מחוסר ברזל למרות שלא לקחת את הוויטמינים שלך חצי שנה זאת אמנות. אם חצית את הכביש ולא […]
היא עלתה על הכסא הכי גבוה, זה שהיה מורכב מחמשה כיסאות ונתן אשליית גובה כמו בלונה פארק. כמו ילד קטן […]
היום הבן שלי סיים את השנתון הראשון שלו בבית ספר עירוני כלשהו. אני לא זוכר את השם או אפילו את […]
ליד קופיקס או קופיז או משהו אחר שהעלה את המחיר הייתה גינה. גינה ציבורית קטנה, שקטה, רגועה. היו שם ילדים […]
כל מה שלא תרצו היה לה- בי פולאר, סרטן. היא בכלל על הספקטרום האוטיסיטי. יש לה אי ספיקת כבד וריאות […]
צפיתי בטלוויזיה וראיתי פיצוץ, שתי מכוניות התנגשו זה בזו ואז התחילו לדרוך נשקים לירות טילים. ליידות אבנים. אני במחלקה להפרעות […]
אמרתי לך, שאני צריכה אותך כאן איתי יושב לידי אוכל לידי שוכב לידי במיטה. שוכב במיטה ומתחתיה נעלי בית בצורת […]
"אם אני אפס אתם מינוס" ככה הכרזתי בכל העיר ובכל המדינה. באתי עם מגפון, עם רכב של נחמן מאומן עם […]
שאלתי את דוקטור שטרנליכט אם אפשר לקרוא לו כוכבי. הוא אמר לי להסתכל עליו ישר לשחור של העיניים שלו. הוא […]
טבעת מצב רוח שחורה, זה כל מה שהיה לה בחיים. לא כסף לא משפחה לא נעליים. אפילו לא אוכל. היא […]
אוכלים לי את האוכל, לוקחים לי את קצבת הביטוח הלאומי. שנים שאני חי ככה, במרתף מטונף בחדר חשוך בלי איזו […]
זה או אני או הטלוויזיה אבל מה שיוצא זה שהיא תמיד מולה ואני נשאר לבד. כמה לילות אפשר לראות את […]
תמיד שאלתי את שלמה מה שלומו כשבאתי לחנות, הוא היה אומר שהכל בסדר. גם כשאשתו מתה מאיידס שלא נדע הוא […]
לאיתמר יש חברה זונה. היא תמיד מוצצת לו כשהוא רוצה וכל מה שהיא מקבלת בתמורה זה עשר אגורות. בכללי היא […]
אמרתי לאשתי שהיא חתיכת פוסטמה. לא מוכנה להקשיב, לא מוכנה אפילו לדבר. ניסיתי לשכנע אותה שתבוא איתי לאזכרה של בן […]
אפילו לימונים הם לא נותנים לי, איך הם מעיזים? הרי סבלתי מספיק כל השנים האלו, סבלתי וספגתי. כמו ספוג ספגתי […]
אז נפלתי על השכל כשהייתי קטן, זה קורה. לכולם זה קורה. הפילו אותי מהמרפסת של הקומה השניה, או התשיעית. שברתי […]
אבא אמר לי לא לאכול מהביצה שהייתה מונחת על צלחת הפסח. גם ככה לא רציתי, מלמלתי לעצמי, גם ככה יש […]
כולם כבר הכינו את המקלטים, אטמו את החלונות, רוקנו את החנויות. ואת? את באת וחייכת את החיוך הזה שלך, כאילו […]
עידו לא ישרוף אותי היום וגם לא מחר ולא בשבוע הבא. כבר כמה זמן שאני מסתובבת עם פרצוף תשעה באב […]
עם כולם דיברתי, מי לא היה הפסיכולוג שלי? עציץ הקקטוס והחתול, קוצץ הציפורניים ורוח הקודש. אצל כולם ישבתי לקפה, אפילו […]
יכולתי להיות מדענית טילים, רואים שיש לי את זה. בידיים, בראש, בעיניים. ניצוץ ענק יש לי בעיניים. תמיד כשאני עוברת […]
סיגריה בסיגריה בסיגריה בסיגריה. אני שומעת עוד קצת לו ריד ושוקלת לעבור ללכת על הצד הפרוע. לשנות צורה. לאהוב ולהיות […]
מי שאמר לי שהעולם שטוח שימות. נסעתי עד שמאלה עד סוף העולם ולא קרסתי אל תוך תהום. והם הבטיחו, הבטיחו […]
תמיד אומרים לי שאני מיותר, בכל מקום שאני הולך אליו מאחלים למותי. מנסים להתנקש בי, זורקים לעברי רימוני יד. יורים […]
סבתא תמיד היתה מונחת על המזנון בסלון ליד הפינגווין הכחול שעשוי מאבן סוורובסקי ותמונה מעניינת של דוד זכריה מחופש לנסיכה. […]
ראיתי בפרסומת שפתחו רשת מזון מהיר לצדיקים בלבד, כזו שמגישה המבורגר מפרה שנרצחה בצורה כשרה וצ'יפס בשמן עמוק בלי שאריות […]
