סיפורים על סיפורים בהמשכים

משאלה – 6

קול פכפוך העיר אותי ממחשבותי. ניגבתי את עיני האדומות והסתובבתי לאחור: שם היא עמדה, מתקרבת אלי בלאט, נישאת על הגלים סירת נייר. שפשפתי את עיני, לא מאמין – אך הסירה […]

צילו של האור – פרק 11

…שוב העיפו אותו מהכיתה. שוב הוא מסתובב בחצר לבדו. לפתע עלטה יורדת ועננים שחורים מכסים את השמיים. ערפל סמיך עולה מן האדמה. 'אוי לא', קורן חושב לעצמו כשהבחין בצלליות אפלות […]

משאלה – 5

מי אני? היא השאירה אותי בלי מילים, פי נפתח ונסגר לשווא, הגלים רועמים באזני. מי אני? "קוראים לי כרמל..", "נו, אתה לא רציני! אתה יודע למה התכוונתי. מי אתה באמת?", […]

משאלה – 4

"דניאל! הו, דניאל, זה באמת אתה?", קראה אלי שוזרת החלומות, רצה אלי במים הרדודים, צמתה החומה מתנפנפת, שמלתה הלבנה הקרועה רטובה כולה. פתחתי אליה את ידי, מדשדש לקראתה, מתנשם. היא […]

צילו של האור – פרק 10

"התעוררת", קורן שמע קול קורא מעליו. הוא מצמץ בעיניו, לא מבין איפה הוא נמצא. כאב לו הראש, והוא היה כל כך עייף.. מה קרה לו הפעם? מי תקף אותו? קורן […]

המשאלה – 3

הרמתי את מבטי ממסך המחשב, כורה את אוזני לשמוע את משאלתה. צב חימר הביט בי בחיוך קל והשועל הסגול המשיך לשאת את מבטו למזרח, מתריס בפני הנחש הירוק המביט תמיד […]

צילו של האור – פרק 9

"היי, אתה החדש? אני שקד, ברוך הבא", קראה מישהי מאחוריו. היא מדברת אליו? קורן הסתובב לאחור בכיסאו, מתנער מחלומותיו בהקיץ. הוא צריך להפסיק לעשות את זה – הוא לא רצה […]

צילו של האור – פרק 8

"היי אחי, למה ככה? אתה בסדר?" קורן ניגב את עיניו בשרוולו, אך לא העז להסתכל למעלה. אולי אם יתעלם מהקול הוא ילך. הוא לא במצב לדבר עכשיו.. יד נחה על […]

משאלה – 2

האל עצם את עיניו, חיוך דק נמתח בפיו. מלאכיו המשיכו לפנות אליו בשאלות, מטרידים אותו כהרגלם בדברים של מה בכך, בסבל חולף ובאושר נעלם – דברים שהלוגוס יטפל בהם בעצמו. […]

צילו של האור – פרק 7

"מה? אין פה כלום" קורן הביט סביבו בתמיהה, שהפכה מהר מאוד לכעס. הוא רץ קדימה, מסתובב לאחור לסהר, עוצר אותו מהליכתו הנינוחה. "עבדת עלי! ידעתי! אם תנטוש אותי במדבר ישימו […]

צילו של האור – פרק 6

קורן ישב במטוס, מביט בעיר חיפה הולכת וקטנה, נוצצת באורה הכתום של הזריחה, עטופה בחיבוק הגלים הבוהקים. הוא החניק פיהוק – סהר בא לאסוף אותו מביתו בארבע בבוקר, כשהוריו עוד […]

צילו של האור – פרק 5

כשסהר החנה את רכבו בחניה המוכרת של ביתו של קורן, זוהר דמדומי הקיץ האחרון כבר גווע, מותיר אחריו שמיים בוערים בבוהק פנסי הרחוב, חושפים בקושי את מעטה הכוכבים שמאחוריהם. קורן […]

צילו של האור – פרק 4

עיניו של קורן נפקחו לאט, מתקשות להסיר מעצמן את חוטי השינה. הוא לא הצליח לחשוב ברור. מוחו הרגיש כמו צמיג שנשרף בשמש, מכווץ ומסריח. הוא שיפשף בכוח את עיניו, ממצמץ. […]

צילו של האור – פרק 3

קורן פקח את עיניו, ממצמץ באיטיות, מנסה לסלק את קורי השינה מעיניו. החדר הואר באור פלורסנט מסנוור, רוח ייללה, שורקת מבעד למסגרות החלון, שחשיכה סמיכה כיסתה אותו.. חשיכה? מה? איפה […]

צילו של האור – פרק שני

קורן קילל בלבו כשהרוח הקפואה הכתה בו, מטיחה בפניו טיפות גשם גדולות ורטובות. כמובן שהוא לא חשב אפילו לקחת את הז'קט שלו, למה שהוא יחשוב בכלל לפני שהוא שוב הורס […]

בחירה

החיים לא מושלמים. לא מספיק לרצות כדי להגשים. לפעמים, גם אם מנסים חזק חזק – זה לא עובד. לא חשוב כמה התאמנתי בתור ילד, כמה התאמצתי – תמיד נשארתי מאחור. […]

יותר מחברים- פרק שלישי

אחרי חמש דקות יצאתי אל חברי שחיכו לי בחוץ. בשנייה שיצאתי שלושתם קפצו עליי ובילגנו לי את השיער כשחיככו את ידיהם בראשי בהתלהבות והרימו אותי בחיבוק. נועם שם את היד […]

יותר מחברים- פרק שני

היום הגדול הגיע וכדי להפוך אותו למעניין יותר, נועם, עמית ותורן החליטו להתחפש. הגענו למסעדה והתישבתי בשולחן. נועם, עמית ותורן, המלובשים בבגדים רגילים, מסכה וכובע כדי להשתלב ולא למשוך צומת […]

יותר מחברים- פרק ראשון

שמי אלתייפ, רוב האנשים אומרים שהשם שלי מוזר, שקשה לזכור אותו ולכן תמיד קוראים לי בשם דוד, זה השם שאמא שלי נתנה לי כשעלינו לארץ מתאילנד. חבר שלי עמית הוא […]

זולות ובאנגים | 4- המחסן של לאדי

עברו כמה חודשים מאז הישיבה האחרונה בזולה, ולמרות שהיינו יושבים הרבה בתקופה ההיא ועד עכשיו, היינו צריכים משהו מרענן. השעה הייתה 23:29, הימלר ולייב חיכו כבר בזולה בערך מהשעה תשע. […]

במה מאולתרת – אפילוג

אפילוג "נועה? נועה. נועה!" "הא?" "אל תעשי לי 'הא?' נו באמת." "מה אתה רוצה, גיא?" "זה מיכאל." "מה איתו?" "הוא עזב." "עזב?" "כן. עזב. הלך. גון. דירה ריקה. משאית הובלות. […]

במה מאולתרת – פרק 31

פרק 31 – סופו של דבר~ "אני צריך לדבר איתך." המילים נשמעו חלולות מעט הודות למסנן הקולי. מיכאל נשמע ערני לגמרי, מה שגרם לגיא לתהות למה היה ער בשעה כזאת. […]

במה מאולתרת – פרק 30

פרק 30 – 'הבועה התפוצצה' היא הייתה נעולה. הדלת הייתה נעולה. מיכאל פשפש בכיסיו. גל חום שטף אותו מכף רגל ועד ראש כשקלט ששכח את המפתח שלו בחדר מהמהירות שברח […]

במה מאולתרת – פרק 29

פרק 29 – 'אולי בעתיד~' "בוקר טו…" קולו של גיא התנמך עד שדעך כליל כשראה את מיכאל בבוקר יום חמישי. הם בקושי התראו בשבוע האחרון, עם המגן באזרחות ויום ההכנה […]

במה מאולתרת – פרק 27

פרק 27 – 'ההצלחה שלנו~' מיכאל בקושי הצליח לקום ממיטתו באותו בוקר, אחרי שחזר לביתו רק אחרי חצות. הוא גרר את עצמו בקושי למקלחת בניסיון לעורר את עצמו וכמעט פספס […]

ריקוד החרבות: פרק תשיעי, (גרסה ערוכה)

-פרק תשיעי- השומר פתח את הדלת, "הבאתי אותה סר" אמר. ארוול ישב מאחורי שולחן עץ אגוז מגולף שכיסא נוסף עמד מולו, בצד הקרוב לדלת. ארוול עצמו היה גבר בעל שיער […]

סוד- פרק 1

נ.מ שלישית אליאס התעורר מהחלום ספוג זיעה ,ופנים רטובות מדמעות .הוא חולם את אותו חלום כבר במשך כמה חודשים ,וכשהוא מתעורר הוא לא זוכר כלום, על מה החלום ,מי היה […]

במה מאולתרת – פרק 26

פרק 26 – 'אחי' מיכאל הסתיר משהו. זה היה ברור. ודאי. מוחלט. השאלה הייתה רק: מה? לגיא הייתה השערה מוצקה למדי לגבי טיב הדבר הזה שהסתיר, שנתמכה בין היתר במה […]

המורה שלי זאוס ♥️ פרק 2

(היי אנשים הפעם זה יהיה מנקודת המבט של זאוס) היי קוראים לי זאוס אני בן 32 גרוש הייתי נשוי בשנות ה20 המוקדמות שלי האקסית שלי לילי נכנסה להריון בחודש הראשון […]

במה מאולתרת – פרק 25

פרק 25 – 'הכל כרגיל'~ "כן?" גיא מצא את עצמו עומד מול דמות גבוהה על עקבים. כאילו, היא נעלה עקבים, אבל גיא ניחש שהייתה גבוהה גם בלעדיהם. או שלא הייתה […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך