קורן פקח את עיניו, ממצמץ באיטיות, מנסה לסלק את קורי השינה מעיניו. החדר הואר באור פלורסנט מסנוור, רוח ייללה, שורקת מבעד למסגרות החלון, שחשיכה סמיכה כיסתה אותו.. חשיכה? מה? איפה […]
קורן קילל בלבו כשהרוח הקפואה הכתה בו, מטיחה בפניו טיפות גשם גדולות ורטובות. כמובן שהוא לא חשב אפילו לקחת את הז'קט שלו, למה שהוא יחשוב בכלל לפני שהוא שוב הורס […]
קורן הניח את העיפרון מידו, מביט בפחד מרותק במעשה ידיו. שום דבר לא עזר; קורן לא היה יכול שלא לצייר, וכשהיה מצייר – המכשף האפל תמיד היה שם. דמות מקומטת, […]
הערת הכותבת: במשך למעלה בשנה אני מפרסמת בקביעות קטעים מתוך סדרה של קטעים בשם "שחר של עידן חדש" באתר שנקרא "פורטל הארי פוטר". הקטעים כולם מתרחשים ביקום אחד ובו שבעה […]
זה פאנפיק על ספר הגאולה שנכתב על ידי ah nmpv, אני לא יודע אם זה בסדר לכתוב פאנפיק על סיפור שעלה כאן אבל נו שוין. ויבוא מלך הביטוסים אל המלך […]
ויאמר התנין לאלמוני בשחור: נכשלת, ועתה תן לי לתת לך הוראות. לך לעיר המכשפים שם תמצא מכשפה בצריף בודד ושמה גאיה. היא תאמר לך איפה נמצאת חרב הקסמים. ועתה לך […]
וילדו ארנבי וציפורה את מאיה והיא ילדה יפת מראה. ותהיה גם חכמה מאוד והשכל בחוכמה השרפסית ובמדע השרפסי. ותעלה יום אחד לגג כדי להסתכל על הנוף. ויקחה נשר גדול ויעל […]
ויהי היום והתנין ברא את האלמוני בשחור ויצו עליו: הילחם בשרפסים! ראה שלחתיך! ויאמר לו: במה אלחם בהם? ויאמר לו התנין: בראתי לך כוחות רוע. בהן תוכל להשתמש כאוות נפשך. […]
הרבה פיות נוהגות לספר מיתוסים על בני האדם; על כמה שהם דומים לאלפים ועל הסיכויים שהם באמת קיימים. לעומתם, הגובלינים חושבים שבני אדם זהו שקר מוחלט שלא ברור למה נוצר. […]
הדבר היחיד שמפל הרגישה היה את דקירותיו העדינות של הדשא עליו שכבה בפרישת ידיים ואת דפיקות ליבה. קרני השמש החזקות סינוורו אותה לכן עצמה את עיניה והרפתה את כנפיה. נשימותיה […]
זה אולי הדבר הכי קרוב לבית שראיתי עד עכשיו חוץ מהתמונה המדברת עם הפנים של סבא שלי. "ג'ון!" אני קוראת. "קלרה!" אני שומעת את קולו, אבל הוא עדיין קטוע. "מה […]
"תתחילו," אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי. "הקסם הזה יזכיר לך קצת דברים… אז תהיי מוכנה לפלאשבקים." אומר סבי, ואני לא מבינה מה משמעות המילה האחרונה. "תעשה את זה," הוא […]
שפתיו של סבא שלי מתעקלות לחיוך. "אני שמח שהחלטת נכון… אבל כפי שאמרתי, גם ככה לא הייתה לך ברירה." אני מגלגלת עיניים ומביטה אל עבר ג'ון. "למה הסתרת את זה […]
"את בסדר?" שואל ג'ון ומבטו מתרכך. אני מתיישבת על אחד הסלעים, – אז כנראה שקסם הוא לא באמת שקר. "מתי התחלת להאמין בקסם?" אני שואלת את ג'ון… או במילים אחרות: […]
היער שקט כל כך. זה כאילו הכל נעצר בחלק הזה. דומם. אני ממשיכה להתקדם… העצים נעשים צפופים יותר וקרני האור המעטות של הירח בקושי מצליחות לחדור בגלל הענפים העבותים מלאי […]
לפתע, הכל מסתובב – לא כל כך מהר, אבל כן מסתובב. קול חד נשמע באוזניי, כמו צלצול ארוך ומחריש אוזניים. "ג'ון- מה?" אני מקווה שלא שמעתי טוב. "הוא נעדר! ג'ון […]
אני עוזבת את המקום ונושמת עמוק בהקלה כשאני רואה שסבי לא בא אחריי. "מי את ומה הסיבה?" אני שומעת את קולם של השומרים השומרים על פתח חצר הארמון ואפילו לא […]
הכי אופייני שלהורים שלי, המלך והמלכה, תהיה סוג של 'ישיבת שלום' דווקא באמצע נשף. זה ה-דבר היום. אני מתקדמת במהירות לחדר שלי, נכנסת, טורקת את הדלת ומתיישבת על המיטה. "רבע, […]
פרק 8: אנחנו מגיעים אל הכרכרה. בני משפחת המלוכה צועדים בגב זקוף ובראש מורם, כיאה לאצילים. רעד עובר בי על המחשבה לפגוש את ג'ון שוב… וזה דיי מוזר, כי אף […]
אני מתעוררת בהפתעה. עכשיו, כנראה, קצת אחרי אמצע הלילה, ואתמול, נרדמתי על השטיח בחדר שלי. אני מתרוממת לאיטי ופוקקת עצמות, השיער הלבן שלי פרוע וסבוך… מתילדה עומדת לתת לי את […]
הספרים שנערמו קודם ל הרצפה, חזרו אל המדפים שלהם, ולא מצאתי כלום… אני אפילו לא בטוחה עכשיו מה אני רוצה למצוא! יכול להיות שזה אפילו לא ספר! אני משתגעת… "אני […]
"חכה רק רגע," אני נעצרת. "אני באה." ג'ון מחייך חצי חיוך ומסמן לי להמשיך ללכת לצידו. הוא נושא ערימת ספרים עבי כרס בין שתי ידיו וכמה עפרונות. "מה קרה?" ג'ון […]
"למה לא באת לבקר במהלך השנים?" סבי שאל את השאלה ורעד של בושה עובר בי, ממש קיוויתי שהוא לא ישאל את זה. "אני ממש מצטערת," אני ממלמלת ורואה איך פניו […]
אני מתקדמת יחד עם מתילדה בגב זקוף. למרות הסקרנות שצפה בתוכי, אני שומרת על הבעת פנים חתומה. תמיד לימדו אותנו, הבנות, לצעוד בגב זקוף ובראש מורם – תמיד. כמובן שאני […]
"מה חשבת לעצמך?!" רוגזת מתילדה ואני שותקת. "למה לא סיפרת לי? את יודעת מה הורייך יעשו אם הם ישמעו על היעדרותך?" "אבל-" אני מנסה, אך כמובן שהשמרטפית קוטעת אותי. אני […]
פרק ראשון: אני חייבת לקלוע למטרה! אסור לי לפספס אותה שוב! אני מתנשמת ומתנשפת בכבדות, זיעה מטפטפת על מצחי. "קדימה, קלריסה, את יכולה…" אני לוחשת לעצמי ושולפת עוד חץ מגולף […]
מחשבותי התרוצצו לכל עבר. הנחתי שהיא ראתה את הריקוד שלי ושל איתן והגיעה להזכיר לי את שיחתינו במשרדי. אך כאשר היא התיישבה, סיקלה את רגליה אשר מצוידות בנעלי עקב שחורות […]
עיניו נפערו כאשר איתן ראה אותי יוצאת מהחדר בביתה של לילי, לבושה בשמלת הסאטן ונעלי העקב בצבע פנינה שבקי במקצועיות יתרה בחרה למעני.לחיי האדימו מעט לאחר שהוא קם מהספה בסלון […]
אם זה היה תלוי בה, מיה הייתה כבר מזמן הולכת הביתה ומוציאה את הספרים מהארון של אבא ואמא. אבל מפני שזה לא היה בידיה היא נאלצה לשבת בכיתה ולהקשיב למורה […]
בחמש בבוקר מיה התעוררה למשמע המלמולים של ליבי איך שהיא מרגיעה חד קרן שלא ייעלב ממיה, ושהיא תתחרט שהיא בכלל פצתה את פיה ולא סתמה אותו. מיה לא הצליחה להירדם […]
