התחלתי לכתוב ב2019, ממש עם הסגר הראשון. היום, ספרתי, ויותר מחצי מהכתיבות שלי עוסקות באותו הנושא: שואה. זה כמעט נשמע אבסורד שילד בגיל ההתבגרות מעדיף לכתוב על שואה מאשר על […]
האוטובוס נעצר בתחנת ההורדה האחרונה. מרבית הנוסעים שקמו ממושביהם בהתקרב האוטובוס לתחנה הסופית, כבר ירדו. היא קמה ממקום מושבה רק לאחר שהאוטובוס עצר עצירה מלאה והנהג הרים את בלם היד. […]
הבוקר הזה פעם הוא היה דבר אחד היום הוא עולם אחר לגמרי עם אנשים שונים במקום אחר שאינו הבית שלי פעם זה היה שמש בחלון וריח מסוים באוויר לאנשים מסוימים […]
"אז לקחתי אותה לחופשה מהחלומות", סיפר לי חיים, "הרי מה שווה חופשה בלי הנופים המדהימים, בלי בית המלון המושקע, בו כל רהיט מונח בדקדקנות פדנטית, כמו של שוויצרים", הוא המשיך. […]
יום אחד, בעוד מספר עשורים או מאות, כנראה שכבר לא אהיה עוד. ברוב המקרים אנשים מהללים את מי שאינם עוד וזוכרים אותם כקדושים, כאנשים מושלמים וכחיוביים בלבד – איני רוצה […]
הם אמרו לי : "עכשיו תהיה עצוב" – לא הבנתי למה, אך כל הסובבים אותי היו עצובים, לכן כך גם אני – מסכת העצבות צבעה את פני. "עכשיו אתה שמח!" […]
שם הוא רק שם – לא אוכל, לא נושם, לא משפיע הוא על שום דבר. שם הוא רק שם – לא עובד, לא מעשן, לא צובר הוא את מה שעבר. […]
רגע… אני עוד לא מוכן, אמרתי לעצמי בגן – כשאמא עזבה את היד ונאלצתי ללכת לגינת המשחק מלאת הילדים הזרים לי. רגע… אני עוד לא מוכן, אמרתי לעצמי בהמשך – […]
"סבא שלי… הוא כזה הזיה לפעמים", אמר אריאל בעודו לוקח עוד שאכטה, רגועה כזו. "לאחרונה יצא לי לדבר איתו לא מעט, והוא ממשיך לומר לי שבקרוב הוא הופך לאתר". לוי […]
המונית עצרה. שילמתי לנהג ועליתי לדירה המפוארת של סילביה. הכנסתי את המפתח למנעול וסובבתי אותו, הדלת נפתחה. נכנסתי פנימה, הכל היה שקט ומסודר. התאכזבתי קצת. כבר במטוס דמיינתי איך סילביה […]
הופתעתי מאוד לשמוע שבכוונתה לחזור לאמריקה. הבנתי שאהבתה הפכה לשנאה, שאיבדתי אותה לגמרי. הרומן שלנו הסתיים בערב זה. בבת אחת אבדו לי גם מאהבת לוהטת וגם מזכירה מעולה. אבל לא […]
הייתי חייב לספר לה אמת מעוותת אך משכנעת למדי. סיפור כאילו שנפלתי קורבן בגלל נסיבות שאינן תלויות בי. כאילו מעדתי בלי כוונה, לפעמים זה קורה במערכת יחסים. לדוגמה כמו סטוץ […]
למחרת, קמתי בעשר עם תחושה די מוזרה. ליתר ביטחון, החלטתי להתקשר להוריי. הטלפון צלצל עוד ועוד ואף אחד לא ענה ,נדיר ביום שבת בבוקר. הדאגה גברה בי, התקשרתי לאחי. אשתו […]
חודשים חלפו, שנת 1992 הגיעה ושום דבר לא השתנה. לאורך כל הזמן הזה, חסר לי את האומץ להתוודות בפני נטלי שרציתי להיפרד ממנה. מה שהתחיל כמו משחק, הפך עם הזמן […]
לכתוב עלייך מחזיר אותי רגע אחורה, זה שואב אותי לתוך עולם פנימי שגורם לי לחשוב הרבה עלייך. אני מדמיינת הכל בראש. אני מנסה להרגיש מה שהרגשת, כאב לך שהלב שלך […]
בערב שבת אספתי את נטלי כמתוכנן. היא הייתה מהממת, סקסית בטירוף. השמלה שלה שהייתה שחורה, צמודה וקצרה, הבליטה את קימוריה והדגישה את רגליה היפות. כשהגענו למסעדה, המארחת הובילה אותנו לשולחן […]
כשחזרתי מחופשה בארצות הברית, החלטתי לשים קץ ליחס המוזר לנטלי. כן, לוותר על הלילות המטורפים שלנו, על משחקי המין שלנו ועל כל מה שכישף אותי במשך חודשים. אך כרגיל, שום […]
חודשים חלפו. בין העבודה לבין סילביה ונטלי, לא הפסקתי לחשוב על המצב הלא רגיל הזה. לנהל חיים כפולים דורש המון זהירות והמון נחישות. נטלי עזרה לי בזה בצורה יוצאת מן […]
חיים חדשים החלו עבורי. הפכתי לאיש בעל אישיות שונות. לחלופין, הייתי בן הזוג של סילביה, המאהב של מזכירתי נטלי, המנכ"ל המצליח של חברה פורחת. בלי לשכוח להישאר את הבן האהוב […]
כשהגענו למשרד, הבנתי שהפגישה בין סילביה לנטלי לא תהיה כל כך קלה. הן הביטו זו בזו כמו שתי יריבות. נטלי פנתה אלי ישירות ואמרה: – שלום פיליפ, אני מקווה שהבאת […]
למחרת, הגעתי די מאוחר לעבודה. יום שישי היה היום שבו הייתי מנהל את ישיבת ההנהלה השבועית. במהלך הישיבה נהגתי לשאול כל משתתף שאלות נוקבות, אבל הפעם לא שאלתי שום שאלה. […]
חזרתי למשרד, נטלי לא אמרה מילה, לא העזה לשאול שום דבר. בדממה, בלי להביט בי, היא הושיטה לי ערימת הודעות. היה לי קשה להתרכז או בכלל לתפקד. חשבתי כל הזמן […]
לא הצלחתי להגיד מילה, אפילו שלום לא יצא מפי, גם היא שתקה. הבטנו זה בזה במשך זמן רב בדממה. יופיה היה מדהים והמראה שלה היה מתוחכם בדיוק כמו בעבר. עור […]
פרולוג: כבר סיפרתי לכם איך הפסקתי להיות חוקר באוניברסיטת סטנפורד והצטרפתי לחברת מחשבים בעמק הסיליקון. הסברתי לכם איך חזרתי לפריז כמנהל המפקדה האירופאית של אותה חברה. למעשה, המתמטיקאי הצנוע הפך […]
יצאתי החוצה ועליתי על הסיפון העליון. הלילה היה קפוא כמו הלב שלי. שמתי לב שבפינות, כמה זוגות התחממו בחיבוקים. לי לא הייתה אף אחת לחבק. חזרתי למסיבה. בשעה שלוש השיט […]
שעת המסיבה הגיעה. הכל עבר כמתוכנן. נטלי ארגנה את האירוע בדייקנות כמו מבצע צבאי. היא הזמינה חדר לרוברט במלון יוקרה ברובע השמיני. בשבע בערב, בבר של המלון, נפגשנו עם אנה, […]
ידעתי שרוברט היה מוכר כרודף שמלות, אבל לא עד כדי כך. איזו חוצפה! "תעני לו שאני מנהל פה חברה, אני לא סרסור". נטלי צחקה אבל אמרה לי ברצינות רבה: "פיליפ […]
נטלי הציעה לערוך את המסיבה בלילה בסירה המפליגה בסין. הסכמתי לרעיון הנפלא הזה והודענו לכולם על האירוע. שבוע לפני המסיבה, נטלי ביקשה ממני לתת לה את שמה של בת זוגי. […]
למחרת, פקחתי את עיניי וראיתי את נטלי ערומה לידי. הערצתי את קימוריה המושלמים דקות ארוכות. (גם עם סילביה נהגתי לעשות את אותו הדבר.) התקרבתי אליה וניסיתי ללטף אותה. היא התעוררה […]
