לאחר שקיבל את תגמולו על צייד המהלכים, מטבע זהב אחד לייתר דיוק, הוא וסוליס העבירו עוד לילה אחד בחתול הפיקח לפני שהחלו לחזור לעיר הבירה. הם היו בכרכרה פשוטה, הגלגלים […]
פרק 1 – "פיניס! תענה כבר!" הקול של חברו הטוב ביותר נשמע קרוב במיוחד, שכוב לצידו על האדמה. זה היה יכול להיות הגיוני אם הוא לא היה מתייחס לדבר אחד: […]
בית כלא מעשיהו. חורף 2022: האסיר יניב פרץ צועד בעליזות במסדרון הכלא, מלווה בכמה סוהרים, לפגישה עם הפסיכולוג של בית הכלא. הוא מתיישב על כיסא מרווח מול הפסיכולוג, והפגישה מתחילה. […]
קיץ 2025: ספינת תענוגות "מלכת שבא" הפליגה מנמל חיפה למסע מרתק באירופה. על סיפונה היו כל תענוגות תבל, מסעדות שף ידועים, ברים עם כל המשקאות שאפשר לדמיין, אטרקציות מכל הסוגים. […]
חורף 2030: בסיס מוצב חרמון לפנות בוקר, כולו מכוסה בשלג, העמדות שמירה מאוישות בחיילים עייפים שקופאים מקור, מחכים לאלו שיחליפו אותם במשמרת. איתן זייצ'יק היה אחד מהחיילים שאיישו את עמדות […]
אני זוכרת שהספסל היה קריר וקצת רטוב. זה היה מרענן כי החום היה בלתי נסבל. דאבי, מעבר למדשאה הלחה, אירגן את שאר חבריו לכיתה למשחק. הוא בעצמו חמום, אז זה […]
הקדמה “רפאל, זהו המכתב האחרון שאי פעם אשלח לך. מחר מנתקים אותי מהמכשירים, ואז… הסוף. זה מצחיק, אתה יודע, לחשוב על מחר כיום האחרון בו אני אחייה. זה נשמע לי […]
]1[ אלאנה מאז ומעולם אהבתי ים. הבריזה מלטפת את פני, את רגלי החשופות, את בטני, מבדרת את שיערי. הרוח גרמה לי להרגיש כאילו הזמן נעצר, ואלה רק אני, היא והמים […]
פרולוג 1783 היה זה יום קריר בחודש השלישי. אישה שפופה בעלת גוף גוצי ועין אחת הלכה בחיפזון במורד הרחוב, כל כמה רגעים מסובבת ראשה לאחור, מצייצת באימה, וממשיכה להתקדם במהירות […]
פרק ראשון; המעבר עצמתי את עיניי והרפיתי את גופי למגע. ידיו הצנומות של ידידי הטוב (והיחיד) שילוֹ ליטפו את ידיי בעדינות. הוא תמיד עשה זאת בשביל להרגיע אותי – הוא […]
אליס מביטה לשני צידיה ואחורה. כשהיא רואה שהשטח נקי היא אוחזת בידה של הבחורה. ענייה נעצמות ונפקחות כשהן זוהרות. אליס מעבירה את מחשבותיה של הבחורה לראשה, היא מפשפשת בזיכרונה ומחפשת […]
תיבו נכנס לצריף בשש ושבע דקות. ריח בצל מטוגן מהול בשמן אפריקים מגיע לאפו, זה לא אליס שמכינה את האוכל, היא מעולם לא הסתדרה עם שמן אפריקים. כנראה שטעה לגבי […]
אליס לא הייתה מרגישה בנוכחותו של תיבו לולא היה אחיה. תיבו נכנס על קצות אצבעותיו לחדרה, היא ישנה אך בכל זאת מודעת בכל חושיה שהוא שם. הוא היה נוהג לעשות […]
מוציאים אותי מחדר הטהרה ומובילים אותי לאולם, הכל רועש מלא אנשים סביבי, המקום נראה כמו עמוס כאילו כל הקהל הגיע להופעה של להקה מבוקשת, אינני זוכרת הרבה מהרגעים הבאים, זוכרת […]
בוקר יום ראשון הגיע, לאחר לילה קשה בו היה קשה לי להירדם, קמתי למציאות המרה, שוב ארוחת בוקר קלה, מתארגנים כולם ומעמיסים את המזוודות למכונית, המסע חזרה מתחיל, ההרגשה זוועתית, […]
יואבי למה הפרחים כמלים? כי הם נבלים שירה. יואבי, אבל הם לא היו יפים שנה שעברה? כן, אבל עבר זמנם. יואבי, עכשיו הפרחים ימותו? כן שירה. יואבי, זה לא יקשה […]
הכול התחיל באותו סתיו ארור בחוץ היה שקט אבל בתוכי סערה ידעתי שזה ניגמר הסיפור שלנו הסיפור היפה שלנו הסיפור האישי שלי ושלך שאני לא שלך ואתה לא שלי שהעבר […]
תו ילידת 1987 , בת 28 ,נולדה כילדה עדינה וחייכנית לזוג הורים שהשקיעו בה מאוד. תו היא הבת הרביעית במשפחה , הבן הבכור נתנאל , הבן שאחריו תובל ואחות אלאור […]
טוב זה סיפור אמיתי והאמת אין לי מושג מה לעשות איתו אז אני פשוט ישתף אותו בדרך שאני רואה את המקרה. אז ככה אני בן 16 אבל בואו נחזור 11 […]
אהבה או טיפשות? שני נערים, אהבה אחת, שקר גדול. האם רומיאו באמת אהב את יוליה? הרי באותו בוקר של הנשף הוא התייסר מאהבתו לרוזלין. והאם יוליה באמת אהבה את רומיאו? […]
"עזור לי." דמעה מלוכלכת זולגת במורד לחיו ומאטה כשהיא מגיעה לסנטרו. פניו חיוורות והדמעות השאירו אחריהן שובל צהוב ומלוכלך. הצבע הלבן של עיניו כמעט חום והצבע שתמיד היה ירוק ויפה […]
חמש שנים עברו מאז תחילת מערכת היחסים של קרוליין ואדגר. הם נפגשו לראשונה במועדון שירה נידח במרכז העיר, קרוליין הקריאה את הפואמה האחרונה שלה מול הקהל המצומצם שהגיע באותו הערב. […]
"ג'וניה?" הוא הרים את גבותיו, ושהפתים החטובות שלו ביטאו את השם הזה, כבד עם זכרונות. ברגע שג'וניה שמע את הקול קורא בשמו, הלם כמו זרם חשמלי עבר בגופו. "זה אתה?" […]
דחפתי את המפתח לחור המנעול ופתחתי את הדלת בדחיפה קלה. נכנסתי לחדר הקר והבטתי סביבי. בדי הקנבס היו פזורים ברחבי החדר, כל אחד מספר סיפור זוועתי כזה או אחר. התקרבתי […]
