]1[ אלאנה מאז ומעולם אהבתי ים. הבריזה מלטפת את פני, את רגלי החשופות, את בטני, מבדרת את שיערי. הרוח גרמה לי להרגיש כאילו הזמן נעצר, ואלה רק אני, היא והמים […]
"העולם נראה יפה מבעד לעיניים חשוכות.." , זה המשפט הפרטי שלי. אני מקשיבה להורים שלי הרבה.. אני שומעת הרבה צרות ועצב בקול שלהם, זה נשמע לי שאפילו אם הראייה שלך […]
"סינדרלה" בואו… נדבר על זה. סלחו לי על כל פעם בחיי בה יצא לי להאמין, למאית השנייה, שהסיפור הזה מסופר בצורה המכובדת ביותר. כן.. על אף שהחיים באמת קלים יותר […]
~הקדמה~ "את הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אי אפשר לראות ואפילו לא לגעת. חייבים להרגיש אותם בלב." זה המשפט שאמא שלי תמיד אומרת לי , היא לא מוותרת לי מגיל […]
בליל הנשף, לרגע בודד, סינדרלה מאמינה בלב שלם שלא תזכה ללכת, בדיוק באותו הרגע בו היא צופה בכרכרת אמה ואחיותיה החורגות חולפת למולה, הן מנופפות בידיהן בשמחה לאיד, קצוות אצבעותיהן […]
חם לי מרוב לחץ. טיפת זעה זלגה על עורפי. השקט שהשתרר לא ממש עזר. תירגעי, אמרתי לעצמי. תירגעי. החלק הקשה עבר לא? אני לא אמורה להיות רגועה יותר עכשיו? אז […]
מצטערת, לחשתי. מגיע לך טוב יותר. אתה לא האמנת. את זורקת אותי? ביום האהבה? שאלת בתדהמה. לא. עניתי. אני זורקת את עצמי. אתה טוב מידי בשבילי, המשכתי. ומה שלא ידעת […]
יושבת לבדה, תמיד עושה מה שרוצים, מה שברור מאליו. לא נתנו לה אופציה אחרת, היא צריכה ללמוד, כל הזמן. אסור לה להפסיק, אסור להתמהמה. ככה חינכו אותה, וזו שטיפת מוח. […]
קבצנית. אני קבצנית. המחשבה הזאת הלמה במוחי. מנערה עשירה בהחלט, נהפכתי לקבצנית. רק לפני 5 שעות כולם קראו לי נסיכה, ועכשיו אני קבצנית. אני אפילו לא במשפחה מאומצת, לא במשפחתון, […]
פרק 1- אף אחד פקחתי את עיניי בזהירות וחיכיתי שמבטי יתרגל לחושך שמסביבי. אבל להפתעתי זה לא קרה. שכבתי דומם על משהו שלא הצלחתי לזהות מהו. מיצמציי בעיניי בתקווה שראייתי […]
"בית ספר ליברלי מטומטם" מלמלתי לעצמי תוך כדי סחיבת המזוודה שלי, "אני שונאת את המקום הזה שונאת!" אתמול יום לפני הטיול, הלכתי למחנכת שלי וביקשתי לא להיית עם איתי בחדר […]
