לא מצליח להירדם ומלי כבר ישנה. שמעתי מטירן: "כשאדם ישן נשמתו יוצאת מגופו ומטיילת בעולמות עליונים. נשמה שכלואה בתוך גוף בלי השינה שתגרום לה להשתחרר מתחרפנת." ככה שמעתי בכל אופן, […]
ג'יימס כבר התרגל לרעיון שבשבוע האחרון הפך לבן לווייתה הבלעדי בתחומי האוניברסיטה. הוא לא התנגד, מסיבות ברורות. דניאל הג'ינג'י והבחור היותר מדי גבוה שהיא אפילו לא ידעה את שמו הובסו, […]
בערב יום שישי, היא הסתגרה בביתה. את אחורייה טמנה עמוק בתוך ספת העור החומה והישנה שרכשה ביריד "יד שניה" כשעברה להתגורר בדירה. בטלוויזיה הוקרן סרט מזדמן עם חטיפות, יריות ופיצוצים. […]
"ממש נחמד מצדו", שארלוט פנתה לג'יימס בעודם פוסעים במורד המדרגות. "הוא כזה. אנשים נוטים לחשוב שהוא איש מרושע ומתנשא משום מה", ג'יימס ענה. הוא הביט מטה, סורק כל מדרגת עץ […]
ה'טומב'ס' הואר כאילו נערכו בו חגיגות ה-4 ביולי. מי שעבר מחוץ לבר האוניברסיטאי, תהה מי אורח הכבוד שעבורו המקום התגנדר בתאורת החוץ החדשה שהתנוססה גם על העצים שקישטו את הכניסה […]
מזג האוויר ביום שני הזכיר לכל תושבי הבירה שהקיץ עדיין לא עמד בפתח, למרות ימי השמש האחרונים. היא גילתה שהיה זה מעשה טיפשי למהר לאחסן את מעילי הפוך והסוודרים בחלק […]
הציפורניים שלה היו מחודדות וארוכות באופן מגוחך. הן היו צבועות שחור, ועליהן פוזרו נקודות אור מסנוורות וקישוטי כוכבים. כל מה ששארלוט יכלה לחשוב עליו בעודה עוקבת אחר תנועות הערבוב המהירות […]
הַקִּימָה בשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי תמיד מרחו על פניה של שארלוט חיוך מטופש בידיעה שסוף השבוע מתחיל היום בערב. היא לא מיהרה לקפץ ממיטתה, ואפילו לא לפשפש במסרונים […]
שארלוט פקחה את עיניה באיטיות למשמע צליל פכפוך רועש. בחוץ, הגשם תופף במקצב מרגיע על החלון הגדול שהיה מעל ראשה, אך מקור הפכפוך היה חדר המקלחת הצמוד. סוללת הנייד שלה […]
באק הושיט לשארלוט את זרועו בתקווה שהיא תקפל את שלה בשלו, כמו בסרטים הישנים. היא עשתה בדיוק כך, למרות שאחרי שנייה בדיוק היא רצתה לקבל את זרועה בחזרה. היא שנאה […]
מדי יום רביעי, לשארלוט הייתה שעת חלון שהיא אף פעם לא ידעה מה לעשות בה. לרוב היא סתם רבצה על הדשא אם מזג האוויר התאים לכך. רק אתמול היה גשם […]
היא שטפה את פניה עם מים קפואים, אולי כך תוכל להצליח להעלים את השקיות העמוקות מתחת לעיניה האפורות. 'רק עוד חודש עד לסוף הסמסטר', היא חשבה. כבר שבועיים שהיא לא […]
הם החליטו לשלוח אותו לטפל בעניין. הוא אחד האנשים היחידים שיכלו לעשות זאת… הרי לא כל אחד אוחז בידו תואר מתקדם וידע כמו שלו בפסיכולוגיה ובו בזמן דוקטורט בפיזיקה גרעינית. […]
עוד יום שטוף שמש מפציע בין ענני הכבשה. אני מביט בו מבעד חלוני. מביט בו מבעד תריסי המתכת העבים. אני צופה בילד המשחק בכדור עם עוד ילדה. זה עושה לי […]
נובמבר מעולם לא הרגיש קר יותר ועדיין הזיעה טפטפה לי במורד הקרקפת. אולי אני התסריטאי של החיים האלה- אבל מי אמר שלא גם אוכל להיות השחקן הראשי? אני מציץ מבעד […]
כל אחד נעמד וקרא בתורו את המכתב המדמיע שנכתב במיוחד עבורו בכתב ידו של ג'ורג'י. שעות בודדות לפני ששהה כבר מתחת לאדמה ללא זע וללא מנוד. אני הייתי החבר הכי […]
בתוכניתו "פנים אמיתיות" הציג אמנון לוי את ההיפנוזה כמכשיר פלא לשיפור עצמי. מן כלי שיכול להחליף גם פסיכולוג וגם קואצ'ר… מניסיון אישי, אני יודע שזה לא כך… הכול התחיל עוד […]
יומני היקר, אני כבר לא זוכר מתי בפעם האחרונה כתבתי כאן משהו טוב. החיים מעמידים את הציפרלקס במבחן. כל היום שלי הוא רק סבל. אני תמיד מנסה לחשוב בצורה חיובית, […]
בכל חברה יש את ה"כללים" האלה שאם לא תצייט להם החברה לא תרצה אותך עוד, אם אתה תאמר משפט לא נכון אתה לא תהיה עוד חלק מהחברה לא חשוב עד […]
"את כל כך רוצה את זה?" אני שואל אותה, מביט בה בעיניים ורואה את ההערצה שלה אליי. מעניין מה היא חושבת עכשיו. כמובן, היא חושבת עליי. על מה עוד יש […]
נשימה. נשיפה. נשימה. נשיפה. אני עוטפת את פי בשתי ידיי ומכניסה ומוציאה את האוויר החם יותר מהרגיל. רועדת ומרעידה את הכיסא ומתחילה כבר לשמוע את הקול של המקלדת, קול של […]
בכל יום שעובר האופק מיטשטש יותר ויותר גם האור בעיניי שהציג את דרכיי מאפיר יצורי בלהות מבין הגבעות מפלסים את דרכם אל ראשי יותר ויותר, לא יכול יותר. אני הבור […]
***שימו לב: הסיפור נמצא בתהליך כתיבה. סיפורים הם התחביב המרכזי שלי כבר הרבה מאוד שנים, מהן תקופות ארוכות של כתיבה למגירה. זה החלק הראשון מתוך מה שיפורסם במלואו באתר, או […]
"לאן נעלמת לכל כך הרבה זמן?" "חיכיתי לך, סוף סוף אני רואה אותך שוב." "את היית מתה." כריסטופר ניסה לעלות במדרגות לכיוון הדמות המעורפלת אך נכשל. כל מדרגה התישה אותו […]
"לאן נעלמת לכל כך הרבה זמן?" "חיכיתי לך, סוף סוף אני רואה אותך שוב." "את היית מתה." כריסטופר ניסה לעלות במדרגות לכיוון הדמות המעורפלת אך נכשל. כל מדרגה התישה אותו […]
"לאן נעלמת לכל כך הרבה זמן?" "חיכיתי לך, סוף סוף אני רואה אותך שוב." "את היית מתה." כריסטופר ניסה לעלות במדרגות לכיוון הדמות המעורפלת אך נכשל. כל מדרגה התישה אותו […]
