super girl-פרק 1

Mystery 18/07/2012 606 צפיות אין תגובות

"תן לי ללכת!" צעקתי בחוסר עונים כאשר אני קשורה בחבלים לכיסא רעוע, כשהוא צחק מעלי באכזריות."מה אתה מתכוון לעשות לי?" אמרתי בפחד. החדר היה חשוך ולכן לא ראיתי את פניו אך שמעתי את צחוקו, הצחוק שנועד להפחיד ילדים כמוני,אך הוא לא ידע מה אני יכולה לעשות ולכן נהניתי לשחק ב"משחק" שלו. לאחר כמה דקות של "משחק" נמאס לי והחלטתי להשתחרר, הבזק קצר ואני מחוץ לחבלים. "איך זה.. מה ..את..אאא" הוא גמגם בעודו מנסה להבין את משמעות הדברים. צחקתי. אותי הצחיק לראות בני-אנוש נואשים שמנסים להבין את פשר הדברים.
* * * * * *
"אלינוי!, ארוחת צהריים" קראה גלדיס מהמטבח. "אני באה!" קראתי כשאני טורקת את דלת החדר בחוזקה. כשירדתי למטה לארוחת הצהריים הופתעתי מחדש ממראה האוכל, כרגיל הוא נראה כמו משהו שהובא מהפח. "בוקר טוב ליפיפייה שקמה משנתה" ירקה לכיווני גלדיס את המילים. היא מעולם לא חיבבה אותי, מהיום הראשון שהגעתי לבית היתומים היא שנאה אותי.
"היי אלינוי! מה קורה? את רעבה? שמרתי לך מקום לידי" אמר הדר. הוא בא מבית מתפרק והמשפחה שלו זרקה אותו כאן מאז שהיה תינוק, הדר הוא החבר הכי טוב שלי, ואני תמיד מתייעצת אתו בכל דבר ועניין. "אני בסדר קופיף.." זרקתי לו. אחרי שסיימתי לאכול הדר סיפר לי שהמנהלת רוצה לראות אותי.
"היכנסי בבקשה, גב' טברנסקי" אמרה המנהלת בחמימות.
"רצית לראות אותי? אם זה משהו רע תאשימי את קופיף הוא זה שהכריח אותי לשבור את ה.."
"-לא על זה באתי לדבר איתך, אבל נחזור לנושא הזה." קטעה אותי
היא הרימה עיתון שנראה חדש למדי משולחנה ואמרה "7 גברים אתמול אושפזו בית משוגעים, אולי יש מושג איך? כולם סיפרו את אותו הסיפור שילדה בין הגילאים 12-13 "כישפה אותם" בזמן שישבה כבולה בכיסא, זה נראה לך מקרה רגיל?
"הם בטח תיכננו את זה…" השבתי לה בתמימות.
"כל אחד מהם חי ביבשת שונה לגמרי, לא נראה לי שהם תיכננו את זה. אלינוי טברנסקי יש לך משהו לספר לי?"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך