אהבה בלתי אפשרית
מלאת התרגשות . מנסה לסדר את נשימותיה. עוד רגע קט יכנס המעונב , חושבת בליבה .
יש לי כמה דקות להתארגן. מעממת את האורות, שמה מוזיקה שקטה ונעימה. ניגשת למראה לסדר ולבדוק כיצד האיפור מונח על פניה . היא די שבעת רצון.
מנסה להרגע. לוגמת מים מבקבוק המנרליים שהיה מונח על השולחן. ניגשת במהירות למקרר הקטן שמונח בקצה החדר . מתוכו מוציאה בקבוק יין קר. מניחה אותו על השולחן הקטן ולצידו 2 כוסות יין מזכוכית. מביטה סביבה הכל נראה בדיוק כמו שתיכננה . שוב ניגשת למראה להתבונן ולבחון את עצמה. בגדי הריקוד עדיין עליה. גם הפאה . היא מברישה את השער . מבשמת את עצמה בבושם היקר שלה.
ריחו נהדר. נגשת לוילון . מביטה דרכו אולי המעונב עדיין נמצא במועדון .מחפשת בעיניה ,אך אותו היא לא רואה . ליבה מלא התרגשות . כיצד תגיב שיכנס , היא לא כל כך יודעת.
דקות עוברות אך משום מה המעונב לא מגיע .
דפיקה קלה על הדלת. היא ניגשת בהתלהבות לפתוח . המעונב היגיע סוף סוף חושבת היא בליבה .
אך לצערה בפתח הדלת ניצב מנהל המועדון . "צר לי להפריע לך. אך יש לי מכתב עבורך|" היא בהיסוס מה לוקחת מידיו את המעטפה ומאמצת אותו אל חיקה . "תודה. אני רוצה להיות לבד " . מנהל המועדון סוגר הדלת והולך .
מתיישבת על הכיסא ופשוט לא מאמינה . פותחת לאט את המעטפה. בתוכו נמצא דף איכותי ורוד מקופל. בזהירות היא פותחת גם אותו . עליו רשום בכתב יד יפה "מצטער לא אוכל להגיע היום" מתחת לכתוב מודבק פרח יבש אדום . ובצידו רשום דן מאור .
עיניה שוב קוראות את הכתוב . מנסה להריח את הדף . שפתיה נוגעות קלות מעיןן נושקות .
מאוכזבת מאוד היא מתארגנת לחזור הביתה. המצב הזה בלתי נסבל עבורה . היא כל כך חושקת בו .
כל כך רוצה שיהיה לידה. שילחש לאוזנה מילות אהבה, שיחבק וישק לה. שילטף את גופה קלות . מקיצה . חוזרת למציאות . עדיף שאלך הביתה .
מחר יום שישי. יש לה הופעה . היא מקווה מאוד שמחר תראה אותו .יש לה המון הכנות וסידורים ביום שישי זהו יום האהוב עליה במיוחד .
בבוקר מוקדם מצלצל הפלאפון שלה. היא מביטה בשעון ולא מאמינה השעה שבע ." מי מתקשר בשעה כל כך מוקדמת. "מהרהרת היא. על הקו אחותה הקטנה מרים.
מרים מספרת שאמם חולה בשפעת חזקה והיא מאוד מבקשת שתגיע הביתה להיות איתם.
ליבה מלא כאב. היא מאוד רגישה כלפי מרים. ורוצה לרצות אותה .
מרים בת 15 . הילדה הקטנה של המשפחה. היא הרגישה מכולם . מאז מות אביהם היא לקחה הכי קשה את מותו הפתאומי. לכולם היה קשה .אך לה היה ועדיין קשה . אביהם היה דמות נערצת בבית . אבא איכפתית דאגן וחבר לילדיו.
מותו הפתאומי גרם לזעזוע קשה .לכן היא החליטה לעזוב הכל ולצאת ללמוד בעיר רחוקה. כך עדיף חשבה אז בזמנו. יודעת היטב שזו בריחה. משאירה את אימה ואחיה .ומבטיחה לדאוג לכל מחסורם.. ואכן מזה תקופה ארוכה שולחת כסף לאמה. כל בקשה של אחד מבני משפחתה מופנים אליה . כולם יודעים שהיא העוגן של כולם .
"אגיע היום הביתה , חמודה " משיבה היא . "את מבטיחה" שואלת מרים. "כן חמודה מיד אתארגן ואצא לדרך, מתוקה" .
מתארגנת מהר . היא תיכנס לצרכניה המקומית ותרכוש מעט מצרכים לשבת.
בין לבין היא מתקשרת למנהל המועדון. יודעת שיהיה לה קשה להודיע לו על ביטול ההופעה . אך משפחתה כרגע זקוקה לה .
השיחה לא תהיה לה קלה .
"בוקר טוב "
"בוקר טוב גם לך", מה נפלת מהמיטה? " משיב בעל המועדון
"תראה , היום לצערי לא אוכל להופיע יש לי בעיה משפחתית"
שקט . "את יודעת שאני זקוק לך מאוד היום"
"כן , אבל תראה " משיבה היא . "אני גם זקוקה לאיזה יום חופשי להיות עם המשפחה ובמיוחד היום כשאמא שלי חולה."
"אני מבין. אני יודע שאת רצינית " .
"אפצה אותך . אם תרצה אופיע במוצאי שבת" משיבה היא.
"קחי לך יום חופש ונתראה בשבוע הבא " .
"אתה יודע שאני אוהבת אותך" משיבה היא בחיוך .
"ואת יודעת שגם אני" משיב בעל המועדון. ושניהם צוחקים.
"לפני שאתה מנתק אם שואלים אותך מדוע אני לא מופיעה היום אתה לא יודע כלום"
"או קיי חמודה "משיב בעל המועדון.
"ניפגש ביום חמיש הבא ביי"
מלאת אנרגיה יוצאת הביתה . לצפון. מתגעגעת לבית , לאמא ולכל המשפחה. היא תבלה עם המשפחה שלהם כל כך היא מתגעגעת .
חושבת גם על המעונב אותו היא לא ראתה כבר המון זמן. מתגעגעת אליו מאוד .
יודעת בסתר ליבה שזו אשליה שלה. לחשוק בו כל כך והוא אפילו לא מעלה זאת בדעתו. מה הוא מרגיש כלפי הרקדנית שרוקדת על הבמה בחושניות לא פעם מהרהרת היא.וכיצד ירגיש וכיצד התנהג כאשר יגלה שהיא הסטודנטית מקורס שלו . הסטודנטית הביישנית זו עם המשקפיים שיושבת בסוף הכיתה .
פוחדת מאוד וחוששת אם יגלה מי היא .
משפחתה מחכה לה .
תגובות (0)