הטיוטות שלי
קברו אצבעותיי בבית העלמין של בת ים בכותבי דרשה אותה דרשת כאחת מעוז הכנות של להחזיק לי את היד במינוריות של אפלטוניות אהבתך כמו בנפש תועה כמו הייתי נפש טועה […]
אנאבל, אנאבל, טבעתי שמך בים ערפילי (אינך זוכרת?) כיצד גירד הפנים והתפתלתי עד שנפלתי על הפנים (להתקלף, להתקלף, אדם חולף- אינך זוכרת?). זו הייתה תבנית בלי תחתית התהום הפעורה בדעתי […]
האמן שלא יהיה מה לגרש כשעליי השלום. אכתוב מלחמה של השלכת בדלי סיגריה דולקים מהמרפסת, ואצפה בנחשולי האש מכלים כל זכר לקרקעית. רק אז השדה שבי תוכל לרקד במגפי הברזל […]
זו נגזרת אשמתך כשחם לא חם ברצוני לצאת החוצה אמה מה להם האש חמה ולי לי לא חם.
אינך עונה איני יודעת טוב מרע איני יודעת רע טוב מרע כמותך אינך עונה, חקיינית בשתיקתי הינך!
כותבינו הגדולים הם היודעים את השפל למרומים קוראים למשגל הברוכים בתופת התהום האלוהית אין כמותה בהתערטלותה על העט.
על דשא סינתטי מלאכת ניקור עיני הזכוכית נאה לטווסים לגוזלים בשכבת הנראה מלאכת פיצוח הקוד של הסיבים הירוקים השכובים צבעם ירוק כבחלו בכל האמצעים לאותנטיות בחילתית ירוקת עד בחספוס מעושה […]
השם הזה הוא ימלא אותי חרדת קיום ויצפה להזדעק דרכי כשלא אוכל בתוך מוחי המחויט לספוג רוחות רעות אתעכל דרך חדק הברקת ואתגלש עד לזרבובית אל ארגז החול של הילדים […]
מבושמת בירקרכות הבשר הכנוע מציב אותי בפני דו קרב לוח-שנתי עומדת על פג תוקפי כתואר אצילות הישרדותית. חפצני בטריפה כשדבר לא יותר עוד טעם של עוד הניחו לי להכיל רעבונו […]
מר גורלם באגרופי מאחזת עיניים מאכזבת בפשר דמעותיי טיפות השפל הבוכות על מי שמבכה בוכה אחרון מחוץ למגרש המתים אנחנו רדומים מבכי. שם אבכה רק על מר מר גורלי באגרופה […]
רק על בנותיי ידעתי לספר על ספלי התה המרשרשים בתחתית בטן הבירה אך ללדת ידעתי רק את עצמי ובנותיי ידעו ללדת אותי יצקו מאובן לבי אל צינורות העיניים וקידשו על […]
המתן לבואי ככתובת שגויה על מפית נייר אמקד חששותיי אל הנודע לכל זרי עולמה של האם הרואה בבואי צלקת בשרנית לבהות בפערים כאל תוך תהום הנשייה בהמתנה לבואי שאלתני סופר […]
אחד בספטמבר קטף מידי את זר הוורדים השחורים השכיב ראשו על רפסודת החניתות של בוקובסקי וקרא שבאחד בספטמבר אנחנו חסרי הכרה על רצפת הדומינו של הכיתה וסביבנו וורדים שחורים וכולם […]
בשניים בספטמבר אני שפופרת שקופה ורשת חוטיי חשופה כל מספר לא סופר אותי בה(ב)טחת המענה כשלחצו אותי אל האוזן כל שנשמע היו צעדי הרדיפה. בין הגלים לא אמצא אותך גם […]
רציתי לכתוב לך גבריאלה על זנבות וכיצד אין ביכולתם להרכין ראש לבואם של ראשי המערכה שנלחמנו בעצמנו בכל כוחנו ואילו רצינו להגיד הרי שאין זו אגדה. ולמען כנותי השבירה, אוכל […]
גם שחפים נמסים בשמש השחורה כפי שאת השמש השחורה ממסים בתקרת המים עם השחפים משורטטים באלכסון מיטת הברזל אינה אלא מיטת ברזל במלבןהלבן או בגני העדן שבצידי הכביש גם שחפים […]
נוזל הכוכבים אל תוך קולקציית הכדים על שידת הסבתא דינאמית בדמנטית דוברת בלשון השעון מהול במי הקודש ידיד עטי חוקר צמיגות שמיכת החלל הפרוץ שבה לבטיי דחפוני לגמוע עד שכל […]
קוראיה הולידו בינה מלאכותית בקריעות שבקיום העורבים האורבניים כל מילה נעמה בנהימה לשאון הצפירות כשחדלה בתנועת כיסא הנדנדה שאלה את השואלת היכן חולות הערים היכן החולים הכותבים בחול בציפורני הכחול […]
הניד לציאניד כדורי הישר בד(מ)עתו הניד לסיד לבןלבן הכל לבן ענד סביב צווארו הגוש שבגרונו כה קל החידלון בלשון הציאניד.
נשמט הגיר מידית החריקה כל מצע לא מצא עורי הנושן בביתו הסגרירי תר אחר הגיר בגישוש חושני הגיר סדרות שמותיי לעיניו של המחנך בחתימת הגרונות בסימון שבתעודת הפטירה המנטלית. ולא […]
נושא הנגיף עלום כולו מוכתם בנום דה פלום קורא על בית הוריו: כלום! כלום! איזו מעין ישות היא מן הכלום הנושאת בחיר לבבה אל המעבדן וסורקת עד שהנגיף מכיל כל […]
היה הייתה המשוררת שלא הייתה אני קוטפת בעלי השלכת הקטופים צופה בהולוגרמות מזיבות קצות עצביה לסף המילה היוצרת את המשוררת אבודה באחיזת המלל במלמלת לא הייתה אני רק היה הייתה […]
לנערים יפים אנחנו קוראים מלאכים נופלים מטאטאים את השברים ומדיחים את הזבל שוטפים פניהם במי הורדים ואת גרוננו משספים ביינות זולים קוראים להם בלו לגון בלו ג'ון בלוז לשטן. הו, […]
עולמנו הקרב ובא אל תוך העולם הבא מתמזגת בעיניה של מאיה חרדת נטישת עולם ההיום העולם האיום בתחתית בקבוקי האדוויל; המיגרנה שמיגרה אותה מן החי אל הצומח. הבא לה את […]
עולמנו הקרב ובא אל תוך העולם הבא מתמזגת בעיניה של מאיה חרדת נטישת עולם ההיום העולם האיום בתחתית בקבוקי האדוויל; המיגרנה שמיגרה אותה מן החי אל הצומח. הבא לה את […]
דניאל שהיה סוחר ממולח בימי הפיכתה של מריאן היה מנפץ גלים על הסיפון הצרפתי נלכד כמלח קורא: הו הו הו מריאן, הקצף משובח על עור החלב נקרית לדרכנו לסחור בלבבות […]
נכמרו רחמיי לבדידותו של הצוק השחפים לא בקיאים בגעגוע להתפצלות השמיים המכריזים על צליבתי הנוגה. ימיי גבלו בשהות במחוזות האמנזיה שם זכרוני לברכה בחיי יקיריי עיניים פקוחות לרווחה ולב נצוד […]
אנשי הקולבים אחריי תולים תקוות בכובלי תגי המחיר בוחנים בגלאי הספרות שמא תסתננה מן הנייר אל שקר חשדותיי, שמא אתגלה כאניגמטית במכולת הבדים עבדים לאנשי הקולבים. עינית מצלמת ההבטחה לא […]
טרם נגמלתי מדולי דליתי בובתיות מחמדתי שקופת התווים מאמצת אל חזי חלחלת האחיזה בשיער הפלסטיק הכתום מנת יתר של צבע; היא איננה אלא מתנת הלוליטה רוויית החריצים על המצח המשטה […]
איך נפסח על הפסח המכות עולות על הלטיפות ייחסר חוזק הברזל שבדם האדם קורם עור וגידים ביודעו שבירתו של ברזל על ידיו ורגליו אם כך איך נפסח איך נספח אל […]