הטיוטות שלי
*ג'וי טונקס*-סליתרין-חדורת מטרה-חכמה-ערמומית-מחוכמת-חסרת מעצורים-רמאית-אגואיסטית (לא במובן הרע פשוט דואגת לעצמה קודם כל)-בת של פלר וביל-אחותה הקטנה של ויקטואר-לא לוזרית-שונאת להפסיד-לא מתעסקים איתה- היא ורוז וויזלי (הבת של רון והרמיוני) בכאסח-שנונה […]
עוד, עוד גם כשהשער ייקרע בידיים הדורשות עוד, עוד תמיד יבוא עוד, עוד. כשקמתי ממיטתי שלט היציאה הפך לשלט הכניסה, אריות הכו שורש, שתולים הפכו גובי מיסים. כשמסרתי כל כספי, […]
על הראש הליצן בקופסה פלואורסצנטית מבליח בלא התרעה שלט כניסה משתלשל על זנבות נחשים והרי הנה אתה, עם הרוחות מושכות בשערך התמונה מתרחבת הסיבים נמתחים כמעט נקרעה לך התודעה איך […]
עוד לילה שלא נעצמת לי בו המילה (דופקת בדלת, חורקת הדלת, הצירים לא במקום גם הלילה). אני חולמת בהקיץ, מריירת על הדף. קל יותר לכתוב כשאת לא בהכרה כמו בלילה […]
על האסלה לא הייתי האדם החושב הייתי הילדה בלי המכנס הייתי הירח חצוב הפסים כמו כתמי לידה הייתי הילדה המתאמצת ללדת עוד גוש של אכזבה. שלא תצפו שאלד את העולם […]
עיני הברבי אני לוטשת בך בואי ושחקי בי בואי ושזרי בי חוטי זהבה בואי והושיבי אותי על המיטה בואי וקראי לאמא שתמשוך בשיער בואי ותכתשי לי את הראש רק הניחוח […]
אני הולכת על המים ישות של ישועה אבי שבשמיים, מריה שבקרקע חובקת ידי אני הולכת על המים– כל סמ"ק היה בו קרקעית כשדגים הלכו איתי במקום אצבעות רגליים היו דגים […]
פליז, הפליז, תבנה לי נזר מפליז הפזילה שלי אל הזוטרה הנסיגה אל הסגסוגת ברכת הילדים, כולם יודעים שרק הילדים יבינו כמה אני עורגת לאצבע מפליז, ארמון מפליז, חיים מפליז, רק […]
דומני שזה לא יתבצר בספרים. כל הסימנים האלו, כל החרקים האלו, כל המכתשים האלו, כל החצאים האלו, לא יימחצו בין הדפים. אשא אותם על עורי כמו טלאי צהוב, כמו מספר […]
שהעיניים יקרסו שאראה את שעשו בסלואו מושיין צ'יטות הופכות חלזונות בסלואו מושיין חברות הופכות אויבות ואני הפכתי אני מצויה רק בין סימן שאלה, סימן קריאה (מה שיהיה, מה שהיה). אמך […]
ילדת הפוסטר של נשכחה המילה שפתיי תפסו מלמלת מה יפה לך מלמלה שמלת חג– הציפית שהתחתית תהיה אקדח או זר פרחי קטיפה? לטיפה של נשכח לי שהייתה מהמורה כשנפלתי לברכיי […]
כשאמרת נואש על המספרת חטפה היא מעיל הקורים מהמתלה וחילצה צעדיה ממפתן התולה אל רחבת הדלתות המסתובבות (סחור-סחור רק לעבור את התלות שבסיבוב סחור-סחור) הקריה הנאמנה מחכה בעריסה עם הסרטן […]
אז לפני הרבה שנים בעולמות האגדות של דיסני קרה משהו ששינה את העולם. פצצת אטום נפלה בעולם האגדות ושינתה את העולם כמו שהוא
בשעה שש בבוקר בראשון לספטמבר, לא יכל למצוא אף אחד ממשפחת קימברלי נחת, וזה לא מפתיע שדקה לאחר מכן אף אחד מבני הבית לא היה ער. היום בשעה 11 ייכנסו […]
עוד אסופת פיזור הנפש (הגומייה לא באה לקשור את ש חמק) חתמה בתומה שלא ידעה תשובה מימיה אך המשיכה לשאול בכל מאודה. נפסק את החיים עד שינשרו ההידורים יוותרו רק […]
שקמתי לגמרי מהמיטה, חשבתי מה לעשות. בתור בן אדם שלא רואים אותו, אין הרבה אופציות. עפתי מחוץ ליער, לעיר בה נמצא ביתי הישן. האוויר היה קריר בה, ולא היה שלג. […]
מה אינך יודע? ילד סוכריית השנה השש עשרה נספרת כמו כבשי תרדמה משוש קיומך נשענת על קיר התודעה, ילדת הפלא עם אצבעות הקסם– מה כבר תדע? כשיום הולדת ביש מזל […]
כה רבים היו הצבאות לוחמה מילתית ממחבואה של ילדה בסיכון מספרת שהחיילים עמדו בשורה חיכו לאותות החזרה למשכנים הרדופים לאימהות מוכות האל שכולה הייתי אם ואב כישות אחדת לשדה הבורחת […]
אן דימתה כי עברה את מבחן הזמן השעון שעל קירות האונה הפרונטלית לא חרק, לא נמלא אבק, אמרה דומני כי היה בי צל של ממש שעקב והטיל עליי תמריץ של […]
הצטלצל לי המינוטארוס שאגה של אפסה נפשו תחת גגון פעמון הזכוכית שבו (נ)כלאתי יחד עם קרני השור אחזתי בעורפו וערפתי ראשו אל תוך הלבירינת שם הצטלצל לי כי המראה עיקמה […]
זכרני כגוש בל יעוכל בגרונך שראית בגשמיותו דחפי זכר של נכר תקשורת המונים מזדעקת לאקדח שבגרוני חי והבליטה הרי היא ההדק בידיים של שליחות לא לפזר אותי מכאן אל לא […]
היא קצת משונה, אם תפגשו אותה לראשונה, בטח תחשבו שהיא יפה כמו פנינה. שהיופי שלה לא משתווה לשל אף אחת אחרת, שהדרך שבה היא צוחקת ממכרת,
אני ביחד עם נועם, רפאל, אמיר ועופרי עושים וולוגים. לי קוראים לייה, בת 21 מנס ציונה. אז כן. זה התחיל ביום רגיל. \"נועם, אתה יכול לצאת לקניות היום?\" שאל אמיר. […]
מחלה כרונית של צנזורה המילים נתקעות במשמר הגבול של הפה המורה היוצאת מהלוח מחזיקה בידה שוט של חוקים— אל ואל ואל ואל תרוצץ את עצמך שלא בספר. הסרגל עוד ימדוד […]
גם לזבובים יש טעם לממשות (פרי רקוב, ילד עזוב) העיקר לתפוס במקור הבשר שרמסה התופת העיקר לעלות על דבר הבראשית העיקר להכות בתשתית. גם לזבובים יש דרך הידלקות תאוות ריקבון […]
האמת הייתה היא שדבקתי בכם לא מצאתי יש מעין רק דבקתי בכם מבלי ליישר מבט תמיד הייתה אני הולמת בראשי בכל הכוח שאראה פרפרים עד סוף ימיי (דבק הכנפיים חזק […]
עורך תחפושת נאה שמיכת מים צלולה אפשר ממש לראות אותך מכניסה אותי למוזה ממוזאיקה תבנית של אלים.
אמנית מסכות, זו מסכת שקרים שאת בונה עליה ארמונות של חול ארכיטקטורה של חול בעיניים– את כבר לא מזהה את ההבדל בין גרגר לגרגר.
השתעבדות לדמויות המרצדות תאי המוח פורחים כמו בלונים. הבט שמיימה, מזג אוויר של בלונים אפורים קשורים לידו של אף אחד ושום דבר מלבד כבלי השידור החוזר, החוזר, החוזר. הכדור הגואל, […]
יהיה לי לעונג להקיז דמכם על המזבח, אור הזרקורים לא יפסח על השוחטת (זיגוג עיני חלון הראווה ירדוף את המשוספים).