תהנו

איתי מה איתי פרק 14

24/08/2020 58 צפיות אין תגובות
תהנו

התקשרתי למורת למספר שחיפש אותי “הלו”
“הלו” ענתה לי אישה עם קול צייצני גבוה וצורם. ”שלום הגעתי לאיתי אלמוג?” אמרה האישה “כן” “זה בקשר למודעה שפרסמת מורה לספרות ולשון?” שאלה מהססת “כן, כן” אמרתי בביטחון “רציתי לשאול מתי אני יכולה לקבוע לבן שלי שיעור?” “יום שלשי היה בסדר? “בטח!” “באיזה שעה תרצי?” 16:45 זה בסדר?” שאלה “בסדר גמור, באיזה כיתה הבן שלך?” “ה’ ” “ה’, בסדר גמור ומה שמך?” “דנית” “בסדר, ומה שמו של הילד?” “יואב” “יואב, בסדר, נתראה ביום שלישי ב – 16:45 ” “בסדר תודה” אמרה האישה הנחמדה.
שמחתי מאוד שמישהו כבר קבע זמן לשיעור והתחלתי לעבוד במרץ, הזזתי השולחן היפה מהסלון לחדר של אבא. סידרתי בשדה המגוירות קלסר עם דפדפת מחברות וקלמר עם כל הציוד הנחוץ ולבסוף כתבתי שלט על הדלת “מורה פרטי לספרות” ביום שלשי ארגתי וניקיתי את החדר והודעתי לדניאל שאני לא היה זמין אליו בשעה קרבה.
צלצל הטלפון עניתי מיד, “זו דנית אמא של יואב אנחנו בחוץ” “אני בא” אמרתי בהתרגשות “שלום, שלום ברכים הבאים, אני איתי, נעים מאוד, אמרתי והובלתי אותם מהחניה בחוץ ליחידת הדיור של אבי. “תחזרי לפה בעוד שעה?” פניתי לאמא ואמרתי לה האם המופתעת בדקה את עניי טוב טוב כדי לראות אם אני מתלוצץ, ואמרה “בסדר ביי, יואבי” והלכה. “בוא, שב” הזמתי אותו בחיבה, והתיישבתי על ידו. הוא התיישב על הכיסא הקטן ולבן והשפיל מבטו אל הרצפה. “בוא נתחיל מזה שתספר לי קצת על עצמך טוב?” אמרתי בחיוך “אני יואב” אמר בשקט מדבר לרצפה. “למה אתה לא מסכל עלי? אל תפחד ממני תסתכל עלי…” אני מפחד” אמר בשקט “ממה?” “מקשר עין” לחש “אוקי…. אז בגלל שאתה לא אוהב לדבר נגש ישר לעינן.” הלכתי לספריה הגדולה שעל הקיר לקחתי ספר ילדים נטלתי אותו לתוך ידיו של יואב “מי הוא יואב אמרתי לעצמי בלב. “בחור שממן ונמוך עם ענים ירוקות וחיוך בישן.” לחשתי לו “תקרא קצת…” “אני לא יודע.” אמר ממלמל בשקט “מה לא יודע? מתבייש? או שבאמת אתה לא יודע לקרוא?” שאלתי “לא יודע מלמל שנית “בסדר תירא זו האות א וכך היא ניראת” כתבתי לו את האות “ואלה סימני הניקוד הסברתי כל אחד מה תפקידו בצליל שונה לאות מסוימת. כך הסברתי לו ותרגלנו, ובסוף השיעור שאמו באה, ביקשתי ממנו להסבר לה מה למד היום. לפי ההתלהבות והמהירות שבה דיבר הבנתי שלי דברים:
1 הוא הבין את מה שהסבתי לו, ז”א הבין את השיעור שלי.
2 אני מתחיל מחבב את הילד הזה.
יואב היה תלמיד חרוץ , הוא בא עליי יום-יום. כי באמת הוא היה צריך ללמוד לקרוא. הוא אהב אותי ואני אותו, הכסף אט אט התחיל להיאסף. היה לי את כל הזמן שבעלם בשבילו, ולו היה את כל הזמן שבעלם בשבילי. אני חייכתי בקצר רוח שיגיעו עוד טלפנים אבל בינתיים לא היה שום דבר יואב היה התלמיד היחיד שלי…

איתי מה איתי פרק 14
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך