תהנו

איתי מה איתי פרק 15

24/08/2020 49 צפיות אין תגובות
תהנו

במשך כמעט חודש יואב בא אלי באפן קבוע, ולאט לאט התחלתי לראות שיפור בכמות הדברים שהוא יודע. נוצר בנינו חיבור ממש טוב הוא היה מספר לי הכל החל במבחן שהיה בלשון בבית הספר, וכלה בילדים שמציקים לו. הייתי בשבילו, מורה, אוזן קשבת ויותר מזה. והוא גם בשבליי הוא עזר לי להבין את היכולת שלי להתקרב לאנשים, להיכנס להם ללב ולעזור להם. הכל היה כיף ונחמד מאוד עם יואב שמחתי שהכרתי אותו.
עד שיום אחד קבלתי מכתב מאבא. שפוקד עלי ברגע שאני מקביל את המכתב הזה, לעזוב הכל ולבוא לבקר אותו. וזה מה שעשתי, ממש לא רציתי להסתבך איתו….
השארתי לסבתא פתק שהיתי חייב לצאת, ונסעתי לבית הכלא לפגוש את אבא שלי. הגעתי לשם והוא אמר לי חד וחלק תוך כדי שהוא מסתכל לי ישר בעניים “תפסיק עם זה!” “מה?” אמרתי המום, “שמעת אותי” הוא לחש “תפסיק עם זה! אתה יודע טוב מאוד למה אני מתכון! עוף מפה!” צרח נסיגתי אחורה חמישה צעדים הסתובבתי ורציתי החוצה….
מתנשם ומתנשף הגעתי לתחנת האוטובוס. הייתי בטוח בכל לבי שהוא עוקב אחריי…. עליתי לאוטובוס ולא הפסקתי להסתכל אחורה, אולי הוא שם… קרסתי לתוך המושב האחורי, עצמתי עניי ומיד פתחתי אותם. כל פעם שנסתי לעצום את עניי, ראיתי את הפרצוף הזעום של אבי מסתכל עלי… בעמל רב הרגעתי את עצמי. וכשנגעתי סופית התקשרתי לסבתא לספר לה. “בהמה” לחשה סבתא בשקט “היית מספר לי שלשם אתה הולך… טוב, לא נורא, קורה שטועים. מה שכן תצטרך לחפש עבודה חדשה.
כי אני אתה יודע…” ” פשוט כ”כ עצוב לי, עד שאני ויואב נקשרנו כ”כ טוב אני צריך לעזוב את הדבר הזה… ז”א אני יודע, כבר חשבתי כל זה אבל….”
“אני יודעת, זה עצוב, אמרה סבתא תספר לי בבקשה מה חשבת.” “אז ככה, אני אלך לבתים של אנשים ויעזור להם לסדר ולנקות את הבית תמורת לשלום.” “נשמע מעולה! נדבר בבית”
כשחזרתי הביתה קבלה את פניה סבתא עם עוגה חמה בידיה. היא חתכה לי פרוסת עגה כדי לנחם אותי. אכלתי, דברתי אתה קצת, נחתי, ואז קימתי את הבטחתי. הכנתי מודעה והלכתי לתלות אותה על לוח המודעות.
לאחר מכן הודעתי בעצב לדנית אמא של יואב שאני לא יוכל לתת לו יותר שיעורים פרטים. היא שאלה “למה?” ואני עניתי “עניינים אישיים, אני לא יוכל לפרט יותר מדיי…” “אוקי, בסדר, אני יכולה לעזור במשהו?” “לא, לא זה ממש בסדר” “בסדר שהייה בהצלחה” “תודה” “ואיתי” “מה?” “רק שתדע שהיית מורה מדהים לבן שלי. לימדת אותו בזמן כ”כ קצר מה שמורים מנוסים מנסים ללמד אותו כבר שנים ולא מצלחים. אבל מעל הכל היית בשלו חבר.” “תודה, רגשת אותי” אמרתי לה כמעט בוכה. “גם הוא בשבילי, תמסרי לו ד”ש, להתאוות” “להוראות” אמרה בשקט וככה נגמרה השיחה.
בלילה לא נרדמתי כל הזמן חשבתי על העוול שאבא עשה לי כלילת, נפשית ורגשית “וגם ליואב” הרהרתי בעצב…

איתי מה איתי פרק 15
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך