תהנו

איתי מה איתי פרק 19

24/08/2020 64 צפיות אין תגובות
תהנו

“כנראה ששנו נקלענו למצב הזה אה?” “אה, מה?” התנערתי ממחשבותיי והפנתי את ראשי לעבר הקול. ראיתי שהילד שישב לידי והתחיל לדבר איתי. לקח לי כמה שניות להתנער מהמחשבות שלי, ולהקשיב לו. “הינה עוד משהו שחושב את עצמו למלך העולם” אמר הילד. הוא היה לבוש במכנסי גינס משופשפים בצבע בהיר, חלצת טי רחבה מאוד ונעלים מאבקות, שערו הג’ינג’י היה אסוף ברישול מעל ערפו “מה? לא, לא”, פתחתי את עניי לשמע המשפט “לא, לא” אמר באדישות מחלטת “אם לא נאה לך אז זו בעיה שלך…” אמר כעוס “לא ילד אני מצער” אמרתי בקול חצי מתנצל “מצטער הייתי מאוד עשוק בתוך המחשבות שלי”. הוא הבט בי לרגע קצר הוא הראה חוסר עינן מופגן בעזרת עניו החומות והקטנות ואז חזר במהירות להביט בחלון אוקי אמרתי בלב כדאי שאני אשתוק עכשיו. הוא לא ממש מתעניין במה שיש לי לומר, ואז פתאום חשבתי הילד הזה לא מכיר אותי, אין לא דעה קדמת עליי, הוא לא יודע מי אני כבנאדם, אותו אני יכול לשאול ולקביל תשובה אוטנטית. אז אמרתי במהירות כזאת שהפתיעה גם אותי “תגיד אני נראה תמים?” הילד הסתכל עליי ובחן אותי מלמעלה על למטה בדקדקנות רבה ולבסוף לאחר מבט ארוך וחתתן אמר “קצת למה אתה שואל?” “סתם, לא חשוב” אמרתי והייתה אכזבה רבה בקולי הוא הפנה את ראשו על החלון ואני חזרתי למחשבותיי ומלמלתי “הוא צדק, הוא צדק, פשוט לא יאומן…” רציתי מאוד לרכוש לי חבר באופן מהיר והוא היה נראה לי מאוד נחמד, ולכן אמרתי “תגיד באיזה מגמה בחרת?” “ריקוד למה?” אמר וכבש את ראשו כלפי מטה “למה פרצוף?, אתה לא אוהב לרקוד?” שאלתי “לא, זה לא זה” אמר עדין מתבייש מאוד בעצמו “אז…” אמרתי אבל בליבי כבר ידעתי התשובה “אני…” גמגם בשקט “אני בן…”
“תשמע”, אמרתי מדבר מעומק ליבי, בצרה שקופה ככל האפשר. בכל זאת זה היה בן אדם שהכרתי רק הרגע באוטובוס…”אני יודע שזה לא כל כך מקובל. אבל בענייני אם זה מה שעושה לך טוב, ואתה אוהב את זה, תעוף על זה.” “הרוחות כבר עשר נקודות אצלי” אמר בשקט ” הייתי בוטח שאתה הולך מה זה לצחוק עליי…” ” מה? לא! גם אני עושה ברקדנאס” אמרתי לו בשקט תוך כדי קריצה, מה שגם לשננו להתפוצץ בצחוק גדול
אחרי שנגענו שאל אותי “אני הולך לרקוד ואתה?” “מגמת משחק” עניתי לו וואלה איזה מגניב!” אמר בהתלהבות בלי מוסתרת” ואני אמרתי ”כן מגניב” חייכתי מאוזן לאוזן. כל הנסיעה דברנו ודיברנו ולבסוף כשנגמרה הנסיעה הבענו את הסכמתנו בחיוכים קטנים ללא מילים אנחנו נהיה חברים טובים! לפעמים מילים הם מיותרות חשבתי לעצמי והוא אשר “קרא” את משבתיי אמר בשקט “לגמרי, לפעמים הם מיותרות לחלוטין” “יש דברים שהשתיקה יפה להם.” אמרתי והא אשר הסכים איתי הניע את ראשו מלמעלה למטה.
כשירדנו מהאוטובוס הלכנו מיד להירשם לחלוקת החדרים במזכירות. ”יש שלושה מיטות בחדר או שתרשמו להגרלת החדרים. אמרה האישה הצעירה בעלת השער הירוק, “מה נעשה? את מי נצרף לחדר?” שאלת את חברי החדש שעכשיו כבר היה ידוע לי שקראו לו תומר…

איתי מה איתי פרק 19
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך