תהנו

איתי מה איתי פרק 23

25/08/2020 68 צפיות אין תגובות
תהנו

הימים עברו והקשרים בין שלשתנו הלכו והתהדקו ככל שעבר הזמן. אבל לצערי חוץ מהקשרים בנינו, בפנימייה לא קרה שום דבר מעניין. שלשתנו נשארנו חבורה קטנה ומגבשת, ולא הצלחנו להתחבר אם אף אחד. לכן כל שאר השכבה לא אהבה אותנו כלל וכלל, ולא הפסיקה לנעוץ בנו מבטים רעים וחודרים. שאותם שנאתי כל כך. אך לא נתנו להם להרוס לנו את השהות בפנימייה. נהנינו מהקרבה של כולנו ביחד, ולא התייחסנו אליהם.
בנוסף שיננו גילנו שצחי לא רק “חנון עלוב” כמו שחשבנו בהתחלה. גלנו שהוא ילד נחמד, בעל חוש הומור, שאוהב מאוד לעזור, שנינו נהנו מאוד מחברתו, והינה עוד דוגמא לכמה אני אדם שיפוטי.
יום אחד לקרת חג החנוכה המחנכת שלנו התחילה לדבר אתנו על “תחרות הכוכב” שמתקיימת בבית בעוד כשלושה חודשים זו תחרות כישרות שבה ילד אחד או קבוצה של ילדים מראים את הכישרון שלהם. בפני ארבעה שופטים שמשתנים בן שלב לשלב, ולבסוף השופטים בוחרים את “כוכב התחרות”. עוד היא הוסיפה שצריך להירשם מראש, ושניתן לשלב מספר כשרות לידי מופע אחד. דבר נוסף וחשוב היא אמרה שניתן להזמין ליום המופע קרובי משפחה שייבאו והיתמכו.
כשנגמר היום שאל אותנו צחי תגידו, מה דעתם להשתתף בתחרות הזו, כולנו? “מה?” “כן, מה? תחשבו על זה שניה כל אחד מאיתנו, מצטיין במגמה שלו, אתה יודע לכתוב מערכונים ולשחק אותם מעולה. אתה יודע ולחבר ריקודים, ולרקוד אותם ממש מגניב, וגם אני די טוב במגמה שלי.” “ומה אתה תעשה?” שאלנו שנינו ביחד “הופה! אני רואה שהרעיון שלי כבר לו נשמע טיפשי כל כך. אני יודע לכתוב בדיחות מצחיקות לספר אותן נשלב אתן שלשת הכישרונות האלה ביחד ויצא לנו מופע מדהים.” “רצים להירשם!” אמרתי ויצאתי החוצה כשהם הולכים אחרי.
כשהכול היה מוכן התחלנו לעשות חזרות. החזרות “שבאו ממני. השכיחו את כל השטויות היו לי לפניכן. היו קמים הרבה לפני הלימודים. כדי לעשות חזרות ואחרי הלימודים לא הינו הולכים לשון מיד אחרי ארוחת הערב כדי לעשות חזרות. אבל זה היה שווה את זה, נהניתי מאוד עם החברים והכי נהניתי לראות את התוצאות. אחרי שניצחנו בבית הספר עלנו עוד שלב ועוד שלב וממש לא לקחנו את זה כמובן באליו. אחרי שניצחנו גם בתחרות האזורית הודיעו לנו שאנחנו עולים לתחרות הארצית והאחרונה.
אתמול בסוף החזרה שאל אתנו צחי “תגידו, את מי אתם מזמנים לתחרות הארצית?, אני מזמין את אחותי הגדולה.” ” אני מזמין את אבא שלי” אמר תומר “ואתה?” שאל אותי צחי “הייתי מת להזמין את אחי הקטן אבל ביררתי והמקום לא נגיש ואחי על כיסא גלגלים…”
זהו, נגמר! היום החזרה הגנרלית! בסוף היום היה שיעור אנגלית. והביטוי שהוא לימד אותנו היום היה:
A diamond is less powerful than true friendship!””
בסוף השיעור שלושתנו רצנו החוצה, כדי להתחיל בחזרה. שלשמחתי הרבה הייתה טובה מאודץ אחרי החזרה הלכנו לשון מה שהיה לנו מאוד קשה בלילה ההוא…
למחרת ההתרגשות הייתה בשיאה אחרי הצהרים נסענו כולנו ביחד למופע. אנחנו הינו אחרונים ברשימת המופעים אחרי שסימנו המנחה הודיע ברמקול ששופטים הולכים להתייעץ כדי להחליט מי הוא “כוכב התחרות
לבסוף אחרי שהמתנה נמשכה כמו נצח. הגיעו השופטים עם מעטפה בידם ומסרו אותה למנחה הערב.
“והזוכה הוא איתי תומר וצחי מפניית “נוף”!! ” אמר המחה ברגע זה אביו של תומר ואחותו של צחי עלו על הבמה חיבקו ונשקו אותם ולחשו באוזניהם מילים טובות.
אני לא יכולתי לעצור את שמחתי התרגשתי כל כך, השמחה פרצה ממני כמו מבול של גשם ולא יכולתי לשלט על כך.
כעבור כמה רגעים ריאתי עוד משהו עולה באיטיות על הבמה. זיהיתי מיד “דניאל!!” רצתי אליו, הרמתי אותו מהכיסא וחיבקתי אותו חזק חזק “מה אתה עושה פה?!, איך ניכסת?!, איך לא ריאתי אותך?!” “הייתי בסוף האולם” אמר דניאל “ואני חושב שאתה חייב להם תודה ענקית כי הם הזמנו אותי והרימו אותי במדרגות…” הצביע על תומר וצחי.
אבל אני עשיתי יותר מזה אני קפצתי אליהם וחיבקתי אותם! “ואני לא הבנתי למה אתם מתנהגים מוזר…” אמרתי תוך בכי וחיבקתי אותם חזק עוד יותר… אחר כך הרמתי את דניאל ושוב חיבקתי אותו…כל מה שעניין אותי כרגע היה – אז מעשה עצום! עשו החברים שלי בשבליי! ואז הדבר השני שעלה לי לראש לא היה “איזה אושר! זכינו!” אלה המשפט שלמד אותנו אתמול מיקי המורה לאנגלית –
A diamond is less powerful than true friendship!””
שפרושו: יהלום פחות חזק מחברות אמת!
כזה מה שהגשתי עכשיו כלפי החברים שלי…
אחרי בזכייה הגדולה והמרגשת, חזרנו ארבעתנו לבית שלי. ארבעתנו חגגנו, עשנו מסיבה גדולה, אכלנו, רקדנו, דברנו, ובעיקר צחקנו, זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו מחוץ לבית הספר, והיא הייתה מהנה כל כך. במיוחד משום שהיא התרחשה בקרב אחי הקטנים שנהנו מאוד מהעובדה שעכשיו יש עוד אנשים בבית חוץ ממני.
אחרי שצחי ותומר הלכו וכל אחיי היו במיטת, נכנסתי למיטה ושאלתי את עצמי “מה היה אתי עכשיו?” הרהרתי בשאלה הזו עד שנרדמתי.

איתי מה איתי פרק 23
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך