ים551
מה אתם אומרות על הסיפור זה פעם ראשונה שאני כותבת סיפור כזה יותר מלחיץ לפחות אני מנסה אני אשמח אם תתנו לי עצות והערות תודה

בוהה בקיר פרק 2

ים551 04/08/2015 485 צפיות אין תגובות
מה אתם אומרות על הסיפור זה פעם ראשונה שאני כותבת סיפור כזה יותר מלחיץ לפחות אני מנסה אני אשמח אם תתנו לי עצות והערות תודה

פתחתי במהירות את המכתב והתחלתי לקרוא…
__________________________________________________________________
“שלום אני אמילי והיום החלטתי להתאבד את זה כבר הבנתם לבד אבל עכשיו אני יגלה לכם למה אף אחד לא יודע מה קרה לי ומה ראיתי בעצם יש כמה שיודעים אבל הם לא מאמינים לי אפילו שזה אמיתי זה אמיתי אני יודעת שזה אמיתי אני ראיתי את זה אבל אני פשוט לא בטוחה במה שראיתי אני זוכרת נערה עם שער שחור עור לבן דומה לשלגייה מהאגדות רק שהיא הייתה מלאה בדם היא שכבה על הרצפה בלי שום רוח חיים ואז ראיתי ילדה קטנה בצד עם דובי יושבת שהיא מחבקת את הרגליים שלה היא הייתה נראית מפוחדת המשכתי ללכת זה היה מקום עצום זאת הייתה סוג של מערה כזאת אני לא זוכרת בדיוק אבל אז אני שמעתי צרחה אבל לא צרחה קטנה היא הייתה ארוכה שמעתי אותה למשך חמש דקות ניראלי איך למישהו היה אויר למשך כלכך הרבה זמן בזמן הזה התחלתי לרוץ שמעתי גם צחוק כאילו יש מישהו מאחוריי אבל לא היה שם אף אחד ואז הגעתי לסוף המערה לא היה לי לאן לברוח יותר ואז ראיתי אותו הוא היה קטן מרחוק אבל ככל שהוא התקרב התחלתי לראות את הגודל שלו הוא היה עצום עם שער לבן וידיים ארוכות מאוד צוואר ארוך במיוחד וכפות ידיים גדולות ומלאות בדם הייתה לא צלקת ליד העין וקעקוע על העורף אבל זה לא החלק המפחיד זה רק התיאור של האיש המפחיד החלק המפחיד זה מה שהוא עשה מה שהוא ידע לעשות מה שהוא יכל לגרום לאנשים אחרים לעשות\”.
(כל פעם שאני יעשה כוכבית זה אומר שעכשיו היא לא קוראת את המכתב ומדברים על הווה)

*השוטרים הגיעו לראות את ההתאבדות אסור שהם יראו את זה אני חייבת לדעת מה רקרה לה אני עוד ייתן להם אבל אחרי שאני להבין מה קרה לה לא אכפת לי שאסור לי לא אכפת לי אני חייבת לדעת דיברתי עם השוטרים הסברתי להם איך מצאתי אותה הם קראו לי לחקירה מחר בשמונה בבוקר הייתי רגילה דברים כאלו קורים כל הזמן ההורים של אמילי באו בוכים שם קצת נשברתי הייתי צריכה להשגיח אליה יותר טוב אבל זה לא היה ניראה כאילו היא עומדת לעשות משהו כזה הכל היה ניראה נורמלי היא פשוט רק בהתה בקיר אי אפשר למות מזה אני חייבת לדעת מה קרה לה אני חייבת להבין מה עשיתי לא נכון חזרתי הביתה הכנתי לי כוס תה הלכתי לספה והמשכתי לקרוא את המכתב*

“הוא יתקרב שמעתי את נשימתו בכל צעד שלו הלב שלי דפק במהירות וכל כך חזק הייתי בטוחה שהוא בעצמו שומע את זה הראש שלי התחיל לכאוב הרגשתי את הסוף חשבתי שככה הכל יגמר הלוואי שככה הכל היה נגמר בפשטות שהוא פשוט הורג אותי ככה בלי כאב ואומללות בלי עינויים שהעולם עושה לך בלי הכאב שאת צריכה לחיות איתו יום אחרי יום כשאת מנסה לדבר להסביר מה קרה ושאף אחד לא מוכן להקשיב לך שכולם עוזבים אותך ברגעים הקשים ביותר עדיף למות בלי כל העינויים האלו עדיף פשוט לגמור עם זה אבל זה לא מה שקרה לי הוא ידע שזה מה שיקרה הוא ידע שאף אחד לא יאמין למה שראיתי אחרי זה הוא ידע שישימו אותי פה הוא ידע על כל הסבל שעומד להיות לי אחרי זה הוא ידע הכל אז הוא שחרר אותי הוא ידע שהוא ינצח בכל זאת וזה באמת מה שקרה\”
*השעה הייתה כבר מאוחרת אני ימשיך מחר חשבתי לעצמי לקחתי טוסט קטן לארוחת ערב אבל לא הצלחתי לחשוב על משהו אחר חוץ מהמכתב הזה הלכתי למיטה עצמתי את עיני ונרדמתי*

בוהה בקיר פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך