ליה מיכאל
העלתי את הפרק החמישי נורא מהר כי אני רוצה מאוד להתחיל לכתוב את הפרק השישי (מנקודת מבט של דמות אחרת).

ג’יניפר סייט | פרק 5 – מאבדים את הדרך

ליה מיכאל 14/04/2015 435 צפיות אין תגובות
העלתי את הפרק החמישי נורא מהר כי אני רוצה מאוד להתחיל לכתוב את הפרק השישי (מנקודת מבט של דמות אחרת).

אכלתי ואכלתי וכמעט טרפתי את כל הכריך, אבל למזלי
ג’יימי אמר: “אל תשכחי לא לאכול הכל!”
הפסקתי לאכול מיד וחיוך טיפשי התפשט על פניי, אך עצרתי אותו כשג’יימי הסתכל עליי.
“אתה יודע עוד כמה נצטרך ללכת?” שאלתי.
“אממ… אני אגיד את זה ככה, הלכנו בערך רבע מהמרחק,” הוא ענה.
התחלתי לחשוב כל מיני מחשבות והסתכלתי על השמיים. התחיל להחשיך. פתאום ראיתי משהו באופק, אבל התעלמתי ממנו. כשהתקרבנו מספיק, הבנתי מה זה ועצרתי בפתאומיות.
“מה קרה?” שאל ג’יימי.
“אתה לא שם לב לכלום?! תסתכל קדימה!” אמרתי והצבעתי על האופק.
“נו,” אמר ג’יימי, “זה רק… אגם?! יכול להיות שטעינו בדרך?”
“אבל הלכנו בדיוק לפי המפה!” אמרתי.
“בואי,” אמר ג’יימי, “יש פה איש, נשאל אותו.”
“אממ…” היססתי ושפשפתי את זרועי.
“נו, בואי כבר!” ג’יימי צעק לעברי. רק עכשיו שמתי לב שהוא התרחק כל כך. התחלתי ללכת בחשש.
“סליחה, אדוני?” אמר ג’יימי כשהגענו אל אותו האיש.
“אה?” אמר האיש. הסתכלתי עליו, היה לו שיער אפור-לבן וזקן, לא ארוך במיוחד. היו לו עיניים חומות, עצובות.
“אתה יודע איפה… אממ… מחנה האימונים?” שאל ג’יימי.
האיש הסתכל עליו כאילו שנפל מהירח ואמר: “מחנה אימונים?! איזה מחנה אימונים?!”
“מחנה האימונים של… אממ…” ג’יימי גמגם.
“רעיון מצויין!” סיננתי לעבר ג’יימי, “לשאול איש על הדבר הסודי הזה?! באמת נפלת על הראש!”
“סליחה?” אמר האיש, “דבר סודי?” קפאתי במקומי. הוא שמע אותי!
“אממ… זה… זה… סוד ו…” ג’יימי גמגם שוב. דפקתי את ידי בראשי.
“זה בסדר,” אמר האיש, “אני יודע לכבד סודות, אבל… לשם מה שאלתם אותי על כך?”
“הלכנו לאיבוד!” אמרתי בטון חזק מעט יותר מן הדרוש.
“או!” אמר האיש ואישוניו התרחבו, “למה לא אמרתם קודם?”
אני וג’יימי הסתכלנו אחד על השני ואז על האיש.
“אולי תרצו…” אמר האיש,
אך קטעתי אותו ואמרתי: “זה בסדר, תודה. אנחנו נסתדר.” התחלנו ללכת.
“אתה רואה אגם במפה?” שאלתי את ג’יימי.
“יש שניים,” הוא ענה.
“אוקיי,” אמרתי, “ליד אחד מהם יש יער בצד ה…” הסתכלתי על כוכב הצפון ואמרתי, “מזרחי. אתה רואה יער בכיוון מזרח?” הצבעתי על המזרח. לא ראינו כלום, לא דובים ולא יער. במיוחד לא יער.
“לא,” השיב ג’יימי.
“אז אנחנו נמצאים כאן,” אמרתי והצבעתי על האגם השני.
“איך סטינו ככה מהמסלול?!” שאל ג’יימי.
“אין לי מושג,” עניתי, “כנראה שנצטרך לעשות עיקוף קטן.”

ג’יניפר סייט | פרק 5 – מאבדים את הדרך
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך