הטירה האפורה – פרק 2

16/04/2021 113 צפיות 2 תגובות

– המעבר –

זה היה יום שמשי ,הרוח החמה נשבה ,ואם מסתכלים טוב אפשר היה לראות ציפורים עפות להן בשמיים הכחולים חסרי העננים . המכונית של משפחת אנדרסון נוסעת בין השדות הירוקים .רוז ישבה במושב האחורי ,ראשה נח על חלון המכונית, בוהה בנקודה לא ברורה מבעד חלון המכונית . אבא שלה נהג באוטו ואימא שלה דיברה בטלפון עם מוביל הרהיטים ,כדי לוודא שכל הרהיטים שלהם יגיעו לבית החדש .היא ממש לא רוצה שהם יבלו את הלילה על הרצפה הקרה והקשה .
” כמה נסיעה נשאר לנו” שאלה רוז את אביה
אביה הרים את עניו והסתכל על רוז דרך המראה ” נשאר לנו נסיעה של שעה עד שנגיע ” ענה לה עם חיוך משועשע על פניו , היא שאלה אותו את זה בערך כל עשר דקות .
“למה שלא תנמנמי קצת מתוקה, אני אעיר אותך שנגיע ” אמרה אימא שלה.
נראה שהיא סיימה את השיחה שלה עם המוביל. אור השמש שהסתנן דרך חלון המכונית צבע את העור שלה בצבע זהוב, השיער השחור והמתולתל שלה היה אסוף בצמה אחת, שגלשה על הכתף שלה . בעיני רוז אימא שלה זאת האישה היפה ביותר שראתה בכל חייה .
” ניסיתי, אני לא מצליחה להירדם ” היא עונה ברוגז
“קחי, אולי שירים יעזרו לך להירדם ” אומר אבא שלה כשהוא מעביר לה את האוזניות והטלפון שלה.
היא מקבלת את הטלפון וממלמלת מילת תודה . היא לוחצת על כפתור ההפעלה והטלפון נדלק ,ומציג את תמונה המסך שלה, היא עם ההורים שלה בחופשה האחרונה שלהם .זה היה שהם הלכו לעשות סקי , הם היו לבושים במעילים גדולים והכל מסביבם היה מכוסה בלבן .הם לבשו כפפות ורודים זוהרים ,היא ואבא שלה שנאו את זה, אבל כדי לא להעציב את אימא שלה הם לבשו את זה .
והדבר הכי בולט היה החיוכים המאושרים והעיניים הזוהרות שלהם .

היא מחייכת שהיא נזכרת ברגע המאושר הזה. היא תמיד תהיה אסירת תודה להורים שלה שעושים הכול כדי שיהיה לה טוב ,ושתהיה מאושרת .
היא פותחת את הנעילה ונכנסת לרשימת השירים שלה ,ומפעילה את המוזיקה .
אט לאט היא החליקה לעולם החלומות .

כשהיא מתעוררת ,היא רואה שהם כבר הגיעו לבית החדש . היא פתחה את דלת המכונית ויוצאת אל האוויר הצח. מולה עמד בית שלשני קומות לבן עם גג בצבע אדום . שביל הגישה לבית היה מאבנים , ומסביבו היה דשה . באמצע החצר היה עץ לימונים ,וליד המרפסת הקדמית היה עץ שקדיות ,והיה עוד עץ בחלק הרחוק יותר של החצר ,שהיא לא ידעה לציין בשם . ממש מתחת לעץ היה ספסל נדנדה, ופה ושם היו פזורים כמה שיחים ופרחים . המקום הזה היה מאוד יפה.

” רוזי, בואי לעזור לי עם הקופסאות ” קרא אבא שלה ממקום כלשהו .
” טוב , אני באה” צעקה בחזרה . היא מסיטה את עייניה מהבית ומסתובבת וכיוון שבו הגיע הקול של אבא שלה, ליד האוטו שלהם הייתה משאית גדולה, לא היה לה מושג איך היא לא שמה לב לזה .שני גברים לבושים בסרבל כחול סחבו ספה ,כשני מטרים מהם אבא שלה עמד מוקף בארגזים .

“איפה אימא ” היא שאלה ,כשהיא התקרבה לאבא שלה , הוא הרים ארגז עם הכיתוב ‘בגדים’ והעביר אותו אליה .
“היא בפנים ,משגיחה על המובילים .את מכירה את אימא שלך , הכול אצלה צריך להיות מדויק ומסודר ” הוא אומר בחיוך קטן על פניו .
היא מחזירה לו חיוך ,ומתקדמת לכיוון הבית החדש שלהם.
היא עולה במדרגות הכניסה לבית ,ועוצרת שהיא מגיעה לדלת הלבנה ,היא לוקחת נשימה עמוקה ונכנסת למקום שישנה את חייה לעד .

הטירה האפורה – פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (2)

אשמח אם תגיבו לי ותתנו ביקורת . זה מאוד יכול לעזור לי להשתפר😊

18/04/2021 01:03

‘יום אביב’ יקרה,

כנראה שטרם בירכתי אותך לרגל הצטרפותך לאתר, אז: ברוכה הבאה.

אני מאוד מזדהה עם בקשתך לתגובות. זו המטרה העיקרית שבשלה אנו מפרסמים כאן.
באותה המידה, כדאי שגם את תגיבי לסיפוריהם של אחרים. בצורה זו נכיר אותך יותר, ותזכי ליותר צפיות לסיפוריך. אולי גם לתגובות.

הכתיבה בסדר, העימוד מעולה.
את סימן הפיסוק (כל סימן פיסוק) יש להצמיד ימינה אל המילה האחרונה שלפני הסימן, ולרווח בין סימן הפיסוק למילה הבאה, משמאל.
כל ציטוט חייב להסתיים בסימן פיסוק כלשהו, בתוך המרכאות. כשהציטוט סוגר את השורה, המרכאות תהיינה הסימן האחרון במשפט. לא הנקודה (זו תבוא בתוך הציטוט, בסוף המשפט, לפני המרכאות).

לגבי תוכן הסיפור, עדיין לא קרה יותר מדיי. אמשיך לעקוב.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

21/04/2021 22:45
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך