אני אשמח אם תגיבו לי ,זה מאוד יעזור לי להשתפר.

הטירה האפורה – פרק 3

03/05/2021 92 צפיות תגובה אחת
אני אשמח אם תגיבו לי ,זה מאוד יעזור לי להשתפר.

שבוע אחרי המעבר –

עבר כבר שבוע מאז שהם עברו לפה והיא עדיין לא יצאה לראות את הסביבה . אמא ואבא שלה דחפו ועודדו אותה להסתובב קצת בשכונה ,אבל לא היה לה את החשק או הכוח לעשות את זה. זה לא חדש שהם עוברים דירה ,זה למעשה הפעם הרביעית .והיא כבר התרגלה למעברים ולשינוי הנוף ,והיא גם לא צריכה למצב החברתי שלה היא מסתדרת עם כולם.
אבל גם זה השתנה כבר ,מאז התקרית ההיא היא כבר לא רוצה כל קשר לאנשים אחרים .היא רק רוצה שישאירו אותה לבד , ונראה שאנשים מסביב עושים את זה טוב מאוד.
ברגעים בודדים היא תמיד אומרת לעצמה שלהיא לא זקוקה לאף אחד היא יכולה להסתדר לגמרי לבד, אבל זה לא עובד תמיד.

אבל היום בלי שום סיבה מסוימת היה לה את הדחף הזה לצאת ולטייל קצת .
היא לבשה חולצה לבנה עם גינס שחור ונעלי סניקרס . את שערה השחור קלעה לצמה ,תפסה את הטלפון והאוזניות שלה מהשלוחן הכתיבה וירדה למטבח .
אימא ואבא שלה כבר היו ליד השלוחן שותים קפה ורואים את חדשות הבוקר .
” בוקר טוב” היא מברכת אותם
“בוקר אור מתוקה ” מחייכת אליה אימא שלה
” אני יוצאת לטייל קצת היום ”
“איזה יופי , היית יותר מדי סגורה בחדר ההוא , תראי אותך את כל כך חיוורת ”
“אני בסדר ” היא אומרת בגלגול עיניים ,להיפעמים אימא שלה דואגת על כלום .
“אפשר להצטרף לטיול שלך ” שואל אבא שלה
“לא אבא, אין כניסה לזקנים ” היא עונה
” שמעת את זה ? היא קראה לי זקן ” אבא שלה אומר בקול דרמטי
“ג’יימס תפסיק עם ההתנהגות הדרמטית , אתה כבר לא ילד קטן ” אימא שלה נוזפת בו .
למשמע דבריה של אשתו ,אביה מביט אליה עם מבט של גור פצוע .אימא שלה נאנחת ומלמלת משיהו על גברים שאף פעם לא יתבגרו ,ומתחילה לפנות את השלוחן שהיה מלא בכלים מלוכלכים .
” מה את רוצה לאכול ” שואל אבא שלה ,בזמן שגם הוא הולך למקרר ופותח אותו.
“אני לא רעבה , אני רק אקח איתי כריך למקרה שאהיה רעבה ”
” מה אם ,כריך גבינה וירקות ”
“סבבה, אבל בלי יותר מדי עגבניות ”
” על זה ” הוא מבזיק לה חיוך ,ומתחיל בחיתוך הירקות .
אימא שלה שסיימה לשטוף את הכלים מתיישבת מולה ,וכל תשומת הלב שלה כרגע נתונה למחשב הנייד שלה , כנראה עסוקה במשהו מהעבודה .
אימא שלה היא מורה ,ואיך שזה נראה הוראה זאת העבודה הקשה והמתישה שקיימת . למרות שרוב האנשים חושבים שהעבודה של המורים נגמרת ברגע שהתלמידים הולכים הביתה ,זה ממש לא נכון , תמיד יש מבחנים לבדוק ,תלמידים שמתקשים שצריך לעזור להם גם חברתית וגם לימודית , ולהיפעמים כל הדבר הזה זה על הזמן של דברים משפחתיים .

” הנה הכול מוכן ” מחייך אבא שלה שהוא מניח את תיק האוכל מולה .
” תודה, אני יוצאת עכשיו ”
” את בטוחה שאת לא רוצה לאכול ” שואלת אימא שלה
“כן, אני יוצאת עכשיו ” היא קוראת אחריה שהיא סוגרת את הדלת אחריה ויוצאת אל האוויר הצח.

העיירה נראתה כמו מקום טוב למי שרוצה לחיות חיים שלווים ורגועים, תוך כדי הליכה היא התחילה לחשוב איפה היא תתחיל את הטיול שלה , בסוף היא פשוט לתת לרגליים שלה להוביל אותה . אחרי כהליכה של עשר דקות בין עצים היא מצאה את עצמה ליד נהר . מי הנהר היו בצבע כחלחל, המים היו נקיים וצלולים.
כשהיא הסתכלה מסביב היא ראתה גשר במרחק של כמה מטרים ממנה. היא הלכה לגשר, שהיא הגיעה לאמצע הגשר החליטה לשכב ולהתבונן על העננים . היא הפעילה שיר ,חיברה את האוזניות ושכבה על הגשר, השמש חיממה את פניה, וזה גרם לה לחייך ,רק לפני כמה חודשים היא לא יכלה להישאר בשמש .זה לא שהיא נשרפת או משיהו ,היא פשוט לא אהבה חום.
היא כמעט נרדמה שלפתע היא שמע צעקה ,היא פוקחת את העיניים שלה ורואה גלגלי אופניים מתקרבים עליה. היא הייתה כל כך מבוהלת שנשארה שוכבת ,למזלה האופניים סטו הצידה ונעצרו .

” היי , את חירשת או משיהו אמרתי לך לזוז לי מהדרך ,אם היה קורה משיהו זה היה לגמרי באשמתך ” אמר קול של נער בכעס.

היא עומדת ומרימה את הדברים שלה .אחרי שאספה את הדברים שלה היא מסתכלת על מי שעומד מולה .הנער נראה בערך בגיל שלה ,היו לו עיניים חומות ,שיער חום גלי ,גבוה ולפי הבעת הפנים שלו עכשיו אפשר לראות שהוא מאוד כועס.
“אתה זה שהיה צריך להיזהר ” היא עונה .
“זה לא אני ששכב על הרצפה ”
” זה לא קשור לזה , אם אתה מתכוון לרכב על אופניים תעשה את זה במקום שאין אנשים ”
“למה שלא תבקשי סליחה ,ונמשיך הלאה ” הוא שאל בחיוך מאולץ
“לא, אני לא עשיתי לך שום דבר ,אתה יודע מה אין לי כוח לריב המטופש הזה ”
היא אומרת ומתחילה לעזוב.
היה לה כל כך כיף , למה לעזאזל הילד הזה היה צריך לבוא ולהרוס לה את כל הכיף ,כל הדרך הביתה היא קיללה ואיחלה איחולי מוות לנער .
והיא לא שמה לב לדמות שצפתה בכל מעשיה מאז שיצאה מהבית .

הטירה האפורה – פרק 3
דרג את הסיפור

תגובות (1)

שלום springday.

פרק קצר, נחמד. יש תחושה של משהו צעיר בכתיבה. גם בניסוחים וגם בנושא שבחרת.

דברים מסויימים שלי אישית מפריעים.

1. יש שימוש רב ב”היא/הם/היה”
זה קורה לנו הרבה כשאנחנו מדברים. זה חוסך זמן לחשוב ופעמים רבות בדיבור שני הצדדים מבינים במה מדובר, אז החיסכון הזה מתקבל.
בכתיבה זה לפעמים נותן תחושה של עצלות.

אני אתן מספר דוגמאות.
א. “עבר כבר שבוע מאז שהם(?) עברו לפה(?) והיא(?) עדיין לא יצאה לראות את הסביבה”

הייתי מעדיף משהו כמו:
“עבר שבוע מאז שמשפחתה עברה לעיירה והיא(אפשר גם לכתוב את שמה) עדיין לא יצאה…”

ב. “מאז התקרית ההיא היא כבר לא רוצה כל קשר”
אפשר לכתוב:
“מאז אותה התקרית, היא כבר לא רוצה…”
או פשוט לכתוב קצת על התקרית. “אחרי שתפסה את החבר שלה מתנשק עם חברתה הטובה(אני לא יודע מה התקרית – לא קראתי אחורה), היא כבר לא…”

ג. “היא התחילה לחשוב איפה היא תתחיל את הטיול שלה”
“היא חשבה לעצמה איפה כדאי להתחיל את הטיול”

2. שימוש נכון יותר בפעלים.
“לא יצאה *לראות* את הסביבה”
“*תפסה* את הטלפון”
“*שישאירו* אותה לבד”
“אימא ואבא שלה כבר *היו* ליד השלוחן”
“איזה יופי , *היית* יותר מדי סגורה בחדר ההוא”

בהתאמה:
א.”לא יצאה להכיר את הסביבה” או “להסתובב בעיירה”
ב. לקחה או חטפה(אם רוצים לייצר תחושה אנרגטית או בהילות)
ג. שיניחו לה
ד. ישבו/עמדו/אכלו
ה. הסתגרת יותר מדי בחדר שלך (לא ההוא, סעיף 1)

3.
ש = אשר
כש = כאשר

“היא הלכה לגשר, שהיא הגיעה לאמצע הגשר” צריך להיות
“היא הלכה לגשר. כשהגיעה לאמצע הגשר”
דרך אגב, אם היא כבר הולכת, שתפנה לגשר.

נראה לי מספיק.

בהצלחה, ותמשיכי לכתוב.

04/05/2021 11:35
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך