אושרת11
תהנו🤗

השבועה הטקלנית פרק 1- חלום שהתגשם

אושרת11 07/10/2018 86 צפיות אין תגובות
תהנו🤗

פרק 1:

לפני חצי שנה:

“הוא הגיע
הוא מופיע
החלום של חיי
להופיע על במה
להופיע מול כולם
החלום שמתגשם
כבר כאן

אבל ככל שאני שרה ורוקדת
החלום רק מתרחק
ככל שאני מתקרבת
החלום דועך ונעלם

ועכשיו אני כאן
נמצאת לי בדד
חושבת בודקת
מיואשת
מנסה להגשימו
אבל הוא נעלם…”
שסיימתי לשיר את השיר הרגשתי את ליבי מתמלא, ככל שחזרתי על השיר הרגשי את המועקה והחוסר שבשירה, רציתי להמשיך לשיר להופיע במקום ציבורי לעלות על במה ולהרגיש את הקולות הצוהלים והשמחים אבל ידעתי הרגשתי שזה לא יעזור כי כל עוד אני תקועה זה לא יעבוד.
“אל” הסתכלתי לאחור וראיתי את אלכס מסתכלת עלי חייכתי אליה ושאלתי אותה: “מה?”
אלכס הייתה אחות שלי היא דאגה לי לכל דבר בכל מצב הייתה לציידי, אלכס התקדמה ואמרה:”את יודעת שאסור לך להיות פה הוא יכעס”
“אל תדאגי אלכס הוא לא יעשה לי כלום”
חייכתי לעברה וירדתי לכיוון הים, שחינו ביחד לעבר ביתנו, כמעט כול יום הייתי הולכת לחוף, בוהה מהצד בעולם האנושי, האנשים ההולכים וחוזרים ושוחים, רציתי כל כך להיות כמוהם אבל ידעתי שזה לעולם לא יקרה. עצרנו בכניסה של הבית ואלכס אמרה:”תנסי היום לא לעצבן אותו”
הנהנתי לה ונכנסנו, ברגע שנכנסנו ראיתי אותו יושב לו על הכיסא שלו ומדבר אם שומריו, בלעתי את רוקי ונכנסנו ואמרתי:”חזרנו”
הוא הסתכל עלינו ואמר:”איפה היית אל?”
“מה זה משנה, אני פה וזה מה שחשוב”
“עלית שוב לחוף?”
לא עניתי לו הסתכלתי לעבר אלכס ואמרתי:”אני הולכת לחדר תסלח לי”
פניתי לעבר החדר אבל באותו רגע שומריו עצרו אותי מללכת וחסמו את דרכי,”תעני לי! הלכת או לא?”
“הלכתי, מרוצה עכשיו?”
“כמה פעמים אמרתי לך? לא לעלות, זה מסוכן”
לא עניתי לו לא רציתי לפתוח את השיחה שוב כי זה תמיד נגמר אותו דבר אז אמרתי:”מה זה משנה, הרי בכל מקרה הם לא רואים אותי”
הרגשתי את נוכחותו לידי הוא היה מאחורי ואמר:”אני אוסר עלייך לצאת מחדרך עד ההודעה החדשה”
“אבל..” והסתובבתי פניו היו כעוסות כרגיל אני ידעתי שחמתו תעבור אבל מקורקעת, ממתי אני נסיכת האוקיינוס מקורקעת לחדר!”
“קחו אותה! אני לא רוצה לראות אותה שתחליט שהיא לא עולה אז שחררו אותה!”
הופיעו לידי עוד שומרים והם הובילו אותי לחדר, ברגע שנכנסתי לחדר שמעתי את המנעול של החדר נסגר, ניגשתי לחלון לנסות לפתוח אבל מסתבר שהוא נעול ושמו סורגים, אני שנאתי את המקום הזה שנאתי להיות בארמון הזה עוד מגיל צעיר, רציתי לראות את היבשה את האנשים את העולם השונה אף פעם לא רציתי להיות פה אני שנאתי את זה.
ניגשתי למיטת הצדפה שלי שכבתי עליה והתחלתי לזמזמם שירים עד שנרדמתי, כשפתחתי את עיני הרגשתי טפיחה על כתפי ושהתעוררתי ראיתי לידי את אלכס אם מגש של אוכל, היא חייכה את חיוכה הרחב שלה ואמרה:”האוכל שלך”
“תודה” אמרתי לה, לקחתי את האוכל מהיד שלה ושאלתי:”למה הוא עושה את זה? , הוא יודע שאני שונאת את המקום הזה שאני מרגישה חנוקה, למה הוא נועל אותי!”
אלכס עם החיות שלה נגעה בידי המחזיקה במגש ואמרה:”הוא עושה את זה כי הוא דואג לך, ואוהב אותך”
“אני לא חושבת ככה, אחרת היה נותן לי לעשות כרצוני”
היא עמדה על רגלייה ואמרה:”את עוד תראי הוא עושה זאת כדי להגן עלייך” הסתכלתי על האוכל ולא עניתי לה הרגשתי את חמתי בוערת רציתי לפוצץ מישהו, לברוח ולא לחזור לצעוק על כול העולם להעלם ולא לחזור, אבל כל מה שיכולתי לעשות זה לאכול ולהישאר חדרי ולכן אמרתי:”תודה אלכס”
“אין בעד מה ” ויצאה מהחדר
שאר היום עבר לי בשעמום נוראי, ניסיתי למצוא דרך מילוט ולא הלך, מידי פעם אלכס נכנסה ובידרה אותי את אבי לא ראיתי בכלל מידי פעם נסיתי לגרום להם לפתוח אבל לא היה מענה. בערב ניגשתי שוב לדלת לנסות את מזלי אבל מסתבר שהיא הייתה פתוחה, פתחתי אותה ולא היה סימן לשומרים ששמרו על הדלת, לא היה שום זכר, היה דממה שהלחיצה אותי, התקדמתי טיפה והרגשתי צמרמורת, פחד עלה בגופי תהיתי לאן כולם נעלמו לא היה זכר לאף אחד, שהמשכתי ללכת אף אחד לא הופיע כולם נעלמו, שהגעתי לחדר המלוכה הדלת הייתה פתוחה, ניסיתי לחפש משהו שאוכל להעזר בו למקרה של פורץ אבל לא היה אז נאלצתי לחזק אגרופים ולהתקדם שפתחתי את הדלת והתקדמתי ראיתי על הכיסא מישהו בעל זוג רגליים גופו היה שמן, שערו השחור היה פרוע ובידו הקלשון של אבי.
קפאתי על רגליי, מי זה? מה הוא עושה פה? איפה אבי בגמגום רב שאלתי אותו:”מי … מי .. א… ת.. ה?
הוא חייך לעברי ושאל:”את אל?”
הנהנתי ברעד, לא הבנתי מה הוא עושה, איפה אבי, לאן השומרים הלכו ואיפה אלכס הוא ירד מהכס והלך באופן פלא אלי ואמר:”אני הוא אדס”
“היי..” הנפתי את ידי לעברו ושאלתי:”מה אתה עושה פה? איפה אבי? איפה כולם?”
הוא נגע בפרצופי ואמר:”אביך נסע לחופשה..”
“חופשה?” באותו רגע פרצתי בצחוק ענק, ממתי מלך האוקיינוס יוצא לחופשה ובעיקר אבי, זה אף פעם לא קרה ואם כן הוא היה אומר לי, או משאיר שומרים לשמור.
“אני הוא אדס המלך של האוקיינוס ועכשיו את שייכת לי” הוא הצמיד אותי לעברו ואמר:”אל תדאגי אני לא הורג רק נושך”
הרגשתי את ידו מלטפת את שערי השחור, ואחר כך הוא התחיל להוריד אותה הרגשתי אותה מלטפת את גבי ושהגיע למותן ניסיתי להדוף אותו ואז אמרתי:”לא יודעת מה אתה מתכנן אבל תפסיק!” והדפתי אותו ממנו, הלכתי אחורה ואמרתי:”כדאי שתלך לפני שאבי יגיע!”
הוא הסתכל עלי ושנייה אחרי פקע מצחוק מרושע ואמר:”לא הבנת ילדה?”
“מה לא הבנתי?”
“את חמודה את יודעת, ובגלל שאת חמודה ויפיפייה אני יגלה לך סוד, אביך לקח חופשה וכמתנה להיותי מלך הוא הביא לי את זה!”
והוא הראה לי את הקלשון, הקלשון שלא משנה מה לא היה מביא לאף אחד, וברפלקס מהיר התחלתי לרוץ וכשהגעתי לדלת היא ננעלה, ניסיתי לפתוח בחוזקה הצחוק שלו התחזק והוא אמר: “את עוד תתרגלי ועכשיו בואי נעבור לשלב השני.”
“איזה שלב? על מה אתה מדבר אתה בכלל אנושי איך אתה יכול להיות במים? אתה לא יכול לנשום? מה אתה עושה עם הקלשון של אבי”
“איך, למה, מי מה כמה שאלות ואוו, בואי אגיד לך במשפט אחד:את שייכת לי, ואני לא אנושי אני הוא מלך האוקיינוס מעכשיו:” הוא כיוון אלי את הקלשון והמשיך:”וכדאי לך להקשיב לי”
בהתחלה חששתי, איך זה הגיוני? הרי אבי לעולם לא יוותר כך הכס, איפה אלכס? , ואז במחשבה מהירה צץ לי רעיון אדיר, אם הוא בן אנוש זה אומר שאולי הוא יכול להפוך אותי לאנושית, ובלי עיכוב שאלתי אותו:”אתה יודע איך אפשר להפוך בת ים לאנושית? בת אדם?”
“כן למה? את רוצה להפוך לאחת?”
“כן, זה החלום שלי, נמאס לי להיות בים, זה משעמם”
ראיתי את חיוכו מתרחב והבנתי שהוא זומם משהו אבל שתקתי ואחרי כמה שניות הוא אמר:”אני יכול לעשות את זה”
כששמעתי את זה חיוכי התמלא, זה אומר שאוכל להיות על היבשה לחלום לשיר על הבמה להפוך לבת אדם ובמהירות רבה אמרתי:”אז בבקשה תהפוך אותי בת אנוש! אני יעשה הכל!”
“הכל?”
“הכל, כל מה שתגיד” חיוכו הזדוני עלה והוא אמר:”אז את תצטרכי להתמסר אלי!” לא הבנתי מה הוא רוצה שאני יעשה, מה זאת אומרת אבל אמרתי בלי לחשוב:”אני מסכימה”
הוא חייך ואמר:”אם כך בואי אחרי”
ברגע שהוא היה מלפניי הדלת נפתחה והלכתי אחריו, הגענו למסדרון אחד וזיהיתי את המקום מיד, זה היה המסדרון של אבי, הוא פתח את חדרו, החדר שמעולם לא הייתי שם, התקדמתי אחריו והוא עצר ליד המיטה ואמר:”כדי שתהפכי לבת אנוש את צריכה לעשות בשבילי משהו!”
“כן אני יעשה הכל רק בבקשה תהפוך אותי כבר!”
הוא חייך ואמר:”עלי למיטה!” עשיתי מה שהוא אמר, הוא כיוון לעברי את הקלשון ואמר:”אך לפני כן אני צריך שתשבעי לי”
“במה”
“כדי שאני יהפוך אותך לבת אנוש את צריכה לבוא כל ירח מלא לפה, ולהתמסר אלי ורק אחרי שתעשי זאת אני יהפוך אותך לבת אנוש ואם לא אז את תישארי בת ים פשוטה ומכוערת!”
בהתחלה לא הבנתי למה הוא המתכוון אבל הבנתי דבר אחד או שניים שאני צריכה לבוא אליו כל ירח מלא כדי שאוכל לחזור להיות בת ים. “הנהנתי ואמרתי:”אני מסכימה”
“תשבעי!”
בלעתי את רוקי ואמרתי:”נשבעת”
ובאותה רגע הוא כיוון את הקלשון לעברי הוא מלמל משהו ואור זהוב יצא ממנו ופגע בי הרגשתי כאב רב הבוקע מרגליי, כאב שלא חוויתי מעולם, האור הסתובב סביב הסנפיר שלאט ולאט השתנה, אחרי כמה שניות הרגשתי משהו מוזר שהופיע בתחתית גופי הוזזתי אותו קצת ולאחר שהאור נעלם הבנתי מה זה הרגשי את ההרגשה של להיות עם רגליי אנוש, עמדתי על רגליי בלי יציבות בכלל ואחרי כמה צעדים צרחתי את חיי מאושר, סוף סוף זה קרה, אני אנושית, אני יכולה לעלות למעלה, חייכתי אליו ואמרתי:”תודה רבה! באמת תודה!”
באתי ללכת אבל הדלת נסגרה עצרתי ממקומי והסתובבתי לעברו החיוך שלו השתנה בין רגע והוא אמר: “סליחה עכשיו תורי!”
והוא התחיל להתקרב אלי צעדתי אחורנית עד שלא יכולתי וניתקתי בקיר, הוא ניגש אליו ונצמד על כל גופי הוא חייך חיוך רחב ואמרתי: “קדימה תעלי למיטה למה את מחכה!”
התחלתי ללכת למיטה, לא הבנתי מה הוא רוצה? מה הכוונה שלו, ולמה למיטה אני רוצה לעלות למעלה לעולם בני האנוש!”
הוא עלה אחרי וגרם לי לשכב, הרגשתי את אצבעותיי נוגעות לי ברגליים ומתחילות להתרומם הרגשתי מין דגדוג וצעקתי לו שיפסיק כי זה מדגדג אבל אז הוא נגע בפלג הגוף התחתון וכבר הרגשתי לא נעים, הרגשתי את ידו מלטפת שם, הרגשתי כאב דק ניסיתי להתחמק אבל לא הלך לי ובכאב רב אמרתי:”תפסיק זה כואב!”
הוא חייך אלי וידו השנייה נגעה בלחיי ואמר:”סורי אבל את הבטחת ועכשיו תתנהגי יפה!” ובין רגע דפקתי צעקה של חיי מסבל. כעבור כמה זמן שגופי לא ציית לי ראשי היה מסוחרר אדס ירד ממני השאיר אותי במיטה מעולפת ואמר:”יש לך עד חודש הבא להיות שם ואם לא תחזרי את תהפכי לבת ים” ונעלם מהחדר. גופי היה משותק לא הבנתי מה הוא עשה אבל מה שהוא עשה כאב לי, איך בנאדם כזה יכול לעשות זאת לי, מה הלך פה? למה אף אחד לא עצר את זה, ניסיתי לרום מהמיטה אבל לא הצלחתי, גופי לא ציית לי, ניסיתי לחפש בגד שאוכל להתכסות בו שהוא בהישג יד אבל לא הלך לי, לא היה בסביבתי ובלית ברירה הלכתי לחוף בלי בגדים חצי עייפה וחסרת יכולת ללכת. שעליתי לחוף הירח כבר הופיע ביבשה, לא היה שום נפש חיה על החוף, התחלתי ללכת לכיוונו וכל צעד הרגשתי כאב יותר זר ברגליים ובגוף התחתון, ניסיתי להתקדם עד שבאמצע נפלתי על הרגליים ופני נפלו ישר על החול, הפנים שלי כוסו בחול, הרגשתי כאבים עזים בגופי. ראשי הסתחרר וכאב רב הופיע ברגלי, ניסיתי שוב לקום אבל לא הלך, אבל לאט לאט ובאיטיות רבה הרגשתי את עיניי נעצמות וגופי נחלש עד שהם באמת נעצמו.

“היי ילדה?”
“היי את שומעת”
“תזמינו אמבולנס דחוףף”
“מי זאת?”
“מה קרה לה?”
“קחי תכסי אותה”
ברגע שהתעוררתי שמעתי מלא רעשי רקע אנשים צורחים, אנשים קוראים לי רעשים מוזרים ניסיתי לפקוח את עיני אבל לא הלך לי, הם היו סגורות הרגשתי שמישהו שם עלי בגד מסויים וכמה אנשים הרימו אותי, הרגשתי את עצמי מובלת על ידי עגלה למקום מסויים ניסיתי לומר להם שאני בסדר, אני חיה ולא צריך לקחת אותי לשום מקום אבל שום הגה לא יצא לי מהפה, הם הכניסו אותי לתוך דבר מסויים והרגשתי את הדבר הזה טס במהירות, אחרי כמה זמן שהרגשתי שאני יכולה לומר משהו הדבר היחיד שיוכלתי לומר זה מים. פתחתי את העיניים והתיישבתי באיטיות רבה, מצדדיי הופיעו אנשים עם חלוקים לבנים, ואני שכבתי על קרש מוזר, ובתוך דבר מרובע שמוליך אותי, אחד מבני האנוש מסר לי כוס מים וגמרתי אותה תוך שנייה ואמרתי לו בלחישה ובכאב רב תודה.
“היי ילדה”!
אחת מבנות האנוש שהייתה שם חייכה אלי ושאלה:”היי את יודעת איך קוראים לך ומה עשית בחוף?” ניסיתי לשחזר את האתמול אבל כאב הראש הופיע והחזקתי את ראשי וצרחתי מכאבים ניסיתי כל כך לנסות לשחזר את מה שקרה אבל לא זכרתי, ואמרתי:”לא אני לא זוכרת”
“את שמך את יודעת?”
“כן, שמי הוא אל”
“יופי אל, עכשיו אנחנו הולכים ל..” היא שתקה ואחרי שנייה אמרה שהגענו, ראיתי פתאום ששתי בלוקים ענקיים נפתחים מולי ועוד שני אנשים הופיעה האישה נגעה בחזי ואמרה:”תצטרכי לשכב!” ועשיתי מה שהיא אמרה בלי היסוס הם הובילו אותי לתוך דבר ענק בין מלא אנשים ודברים מוזרים, אנשים הופיעו בכל עובר, והכאב ראש רק החמיר והרגשתי בין רגע מאוד חלשה ומאז לא זכרתי מה קרה, ובסופף התעוררתי במקום מוזר, כי כשפתחתי את עיניי ראיתי את עצמי במקום מוזר שוכבת על דבר בלתי ידוע ניסיתי לקום אבל גופי לא ציית לי והייתי צריכה להמשיך לשכב עד שבלוק גדול בצבע מוזר זז והופיעו כמה בני אנוש מוזרים לבושים בחלוקים לבנים שערם היה אסוף הם התקרבו לעברי. אחד מבני האנוש ניגש אלי ושאל:”אל? את יודעת מה קרה לך? את זוכרת משהו?” ניסיתי להיזכר אבל שום דבר, כל מה זכרתי זה שקמתי בבלוק הענק שהניע אותי לבלוק שאני נמצאת בו עכשיו אז אמרתי לה בלי היסוס שלא. היא הסתכלה על בן האנוש השני והוא אמר:”ייקח לה זמן ובנתיים היא תישאר פה, בכל מקרה המשטרה בדרך”.

השבועה הטקלנית פרק 1- חלום שהתגשם
דרוג הסיפור 1 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך