היי, זה סיפור שהיה לי כבר המון זמן בראש לכתוב אותו וסוף סוף מצאתי את האומץ לכתוב אותו ולפרסם אותו. מקווה שתאהבו. עליתי לארץ לפני כמה שנים אז עברית היא לא השפה הראשונה שלי אז מקווה שתיסלחו לי אם יהיו לי שגיאות פה ושם :) וכמובן כל ביקורת תתקבל בשמחה

השקט זועקת יותר ממילים-הקדמה-

29/05/2019 114 צפיות אין תגובות
היי, זה סיפור שהיה לי כבר המון זמן בראש לכתוב אותו וסוף סוף מצאתי את האומץ לכתוב אותו ולפרסם אותו. מקווה שתאהבו. עליתי לארץ לפני כמה שנים אז עברית היא לא השפה הראשונה שלי אז מקווה שתיסלחו לי אם יהיו לי שגיאות פה ושם :) וכמובן כל ביקורת תתקבל בשמחה

-הקדמה-

העשן הסמיך טישטש את ראיתה, היא הרגישה שריאותיה קורסות. היא לא יכלה לזוז, קרשי העץ שנפלו עליה הקשו עליה. היא הייתה חסרת אונים באותו רגע, היא לא יכלה לצרוח לעזרה או בכלל להוציא הגה מפיה. היא פשוט קפאה בשרפה הלוהטת והעצומה ששרפה לה את הבית, השרפה עוד לא הגיעה לכיוונה אך כל שניה היא הייתה יכולה להישרף . היא חשבה שהיא ראתה צל שלדמות, היא הצטרכה להתרכז מאוד והיא ראתה דמות לבושה בחליפה שחורה ובזרועותיו סחב אישה בעלת שיער שחור כפחם, עיני ירקן וצבע עור קרמי, פנייה התאפרו קצת מהאפר והיא בקושי הייתה בהכרה, היא אילצה את עצמה לפקוח את עינייה וראתה את הילדה הקטנה שתקועה מתחת לעצים שמתסכלת עליה, ביתה שלא יכלה לזוז והסתכלה על אימה במבט שצועק לה להציל אותה אך היא לא תפקדה בעצמה “בל” היא הצליחה למלמל והבחור בחליפה שהציל אותה הרים את מבטו לילדה הקטנה בעיניים וללא רחמים הסתובב ולקח את אימה. הילדה רצתה לצרוח ולהושיט את ידה לאימה אך באותו רגע שמעה רעש של ניפוץ גדול ורסיסי זכוכית התחילו לעוף לכל עבר והיא הרגישה שריטה ממש ליד מאחורי האוזן שלה, היא התמקדה על הכאב של השריטה בכדי להכחיש את כל מה שקורה-שהבית שלה נשרף, שאימא שלה נלקחה על ידי דמות מפחידה בחליפה ושהיא רוב הסיכויים לא הולכת לצאת מכאן.

בל הרגישה שריאותיה קורסות ושהעשן באמת חונק אותה אך היא התעוררה מתנשפת בכבדות מנסה לעכל את כל מה שקרה. היא הייתה בחדרה במיטתה בעוד שהיה סרום מחובר לזרועה ולידה נרדם ג’קסון, הוא קפץ ישר כשהיא התעוררה מתנשפת בכבדות. הוא שם את ידיו על פניה הבעת פניו מלאים בדאגה “את בסדר?” הוא שאלה. בל לא יכלה לענות, היא הייתה בהלם והתקשתה לנשום, עינייה התמלאו בדמעות. ג’קסון משך אותה אליה יותר וחיבק אותה בחוזקה. הוא התחיל ללטף את שיערה החום בהיר והרך וניסה להרגיע אותה. “הכל בסדר, את איתי.” הוא אמר והמשיך לחבק אותה. אט-אט בל התחילה להירגע ונשימתה חזרה לשגרה. ג’קסון התנתק ממנה לרגע והשם את ידיו על פניה וליטף את לחייה, הוא נישק את מצחה וחיבק אותה שוב ובל חיבקה אותו בחזרה בחוזקה.
ג’קסון מזג כוס מים והושיט לבל, היא לגמה ממנו ושמה את הכוס על המיטה כאילו לא היה בה את הכוח אפילו להמשיך להרים את הכוס. ג’קסון לקח ממנה את הכוס ושם על השידה שליד, הוא שם את הכרית שלה על הקיר ועזר לה להתיישב. היא הביטה בעיניו הירוקות והבהירות אבודה ומבולבלת. “את הולכת לספר לי עכשיו איפה היית למשך שלוש חודשים?” הוא לא הצליח להתאפק ושאל. הוא הביט בהבעת הפנים המבולבלת של בל ואמר “את זוכרת בכלל משהו?”
בל לא הצליחה לענות, היא פשוט נזכרה בחלום שהרגיש כל כך אמיתי ואז הרגישה את השריטה מהזכוכית מהחלום שראתה והרגישה את העקצוץ. ידה הלך למקום שהרגישה את העיקצוץ מאחורי האוזן שלה וכשנגעה שם היא הרגישה קו קטן של שריטה שנשאר כצלקת כנראה והיא באותו רגע עיכלה שזה לא היה חלום אלא האמת שהיא בדחיקה מילדותה.

השקט זועקת יותר ממילים-הקדמה-
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך