מהיר על-פרק 2

Vovan 05/11/2011 365 צפיות אין תגובות

בזמן שרובין נח(ישן!) על
המיטה שלי,אני עשיתי בדיקות
אחרונות באופנוע.היסתכלתי
רגע סביב.דממה.הספקתי לשמוע כמה
עורבים שגרו על עץ לא רחוק.
סיימתי את הבדיקות,והמחשב הכריז:
‘מהירות 37 מול 33’.”יופי” מילמלתי
וחטפתי את כוס השוקו שעל השולחן.
השיער השחור הפרוע שלי היה רגיל למהירויות.
“מוחעחע” נשמע צחוק מאחוריי המחסן.”מי שם?”
צעקתי אחריי שסיימתי את כוס השוקו ב-3
לגימות.שמעתי אופנוע שנוסע.הוא היה בקצב מסחרר
לפי הקול.עליתי במהירות על שלי,חבשתי את הקסדה
ומיהרתי לברר.המכם שלי לא איתר כלום.”איפה אתה?”
צרחתי אל תוך האפלה.לפתע,ממש משום מקום,הופיע
לידי עוד רוכב.’אופנוע מהירות לא מזוהה’ ענה קול המחשב
מהאופנוע.”מי אתה?” שאלתי.הוא רק צחק:”מוחעחעחע”
והמשיך ליסוע במהירות.התחלתי גם אני,ועד מהרה הבנתי לאן
הוא חותר:מירוץ מהירות על!הגברתי קצב,ושנינו נסענו במהירות
אדירה.הכביש היתרוקן,ואנחנו היינו היחידים.
הוא היה מספיק מהיר כדיי שאקלוט את המסלול שהוא תיכנן לנו.
אבל לצערו,גם אני בעצמי די מהיר.הצלחתי לצמצם איתו פערים,
ואז בלי להפעיל את מצב הטורבו,הוא נסע במהירות עצומה.
לא הבנתי מה קורה,כשהוא כבר היה במרחק אדיר מימני.
“היי!” צרחתי.מרוב קולות האופנועים,לא הצלחתי לשמוע את עצמי.
הוא לא האט,אז הסברתי לו בדרך שהוא יבין.נסעתי גם אני,
ולא עצרתי או עשיתי הפסקות.אחרי כמה דקות רק אז הבנתי
שהוא כבר נעלם.עצרתי מלנסוע,והבטתי סביבי.”לא יכול ליהיות”
מילמלתי.הגעתי כבר למרחק של 5 ערים מהבית שלי.
“איך?!” המחשב שלי לא איתר אף אחד בסביבה הזאת.היסתכלתי
שוב סביבי,והייתי יכול להישבע שרק הייתי במרחק של 7 רחובות.
“מי או מה שזה לא היה,זה היה מפחיד!” אמרתי לרובין כשחזרתי.
הסברתי לו מה קרה כשבדקתי אם האופנוע נפגע במהלך הנסיעה.
“וואוו” הוא אמר לבסוף.השעה הייתה 2 בלילה.

מהיר על-פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך