מהיר על-פרק 4

2 השוטרים היתקדמו אליי,
ביחד עם ג’קו באמצע.הוא
חייך חיוך קל,כאילו הוא יודע משהו
שאני לא.”תרד מהרכב” אמר השוטר
הראשון.השני פנה לרובין,שירד
רק מהפחד.”למה?לא עשיתי משהו רע”
אמרתי.ג’קו צחק לשנייה מאחור,כשהשוטר
הביט בו.השוטר חזר להביט בי,ואז
אמר:”תרד מיד”.היסתכלתי על ג’קו,שלא
היה כל כך לחוץ.הוא היה נראה רגוע
לגמרי.”טריקס” הוא אמר לבסוף:”התואיל
בטובך,לרדת מכלי הרכב הנ”ל?” הוא היתאפק
שלא לפרוץ מצחוק.”ברור” מילמלתי וקמתי לעבר רובין.
ג’קו חייך חיוך מרוצה,לא מאולץ.”מה הולך פה?” התעורר
רובין.”שוטר ג’קו,הכל מאובטח” אמר אחד מהשוטרים.
אני ורובין הבטנו בו,במבטי פליאה מוזרים.
“ג’קו?!” שאלתי.”השוטר ג’קו בישביל…” התחיל השוטר,
אבל ג’קו עצר אותו.”אני שוטר” הוא הוסיף לעברי.נסענו על האופנועים
כשהשוטרים צופים בנו,שלא נברח.הגענו לתחנה,כשג’קו
אמר:”ג’יימס ורייס,חכו לנו בחדר החקירות”.השוטרים פנו לעבר החדר,
כשאנחנו היתיישבנו על הכיסאות הנוחים.”הגיע הזמן שתישמעו את האמת”
הוא אמר וחייך את חיוכו הזדוני.”אני בעצם שוטר מאז גיל 22.הייתי בעיסקיי
העברת הסמים משתי סיבות:האחת-לחפש את כל המפוקפקים שמנסים
לעשות להם תעלולים”.הוא הכניס למכונה כסף והוציא פחית של מיץ.”והשנייה?” שאלתי
כשאני מביט במכונה.”השנייה-להיכנס לעיסקיי תחרויות המהירות”.הבטתי בו
במבט פליאה.רובין ישב לידי,ממשיך לעכל את הכל.”אז,פגשת אותנו תחת תחפושת?”.
“צודק חבר יקר” הוא אמר.”עד עכשיו חשבתם שאני בורח מהמשטרה.עכשיו,הגיע
הזמן שתבינו למה עשיתי את זה”.רובין נזכר פתאום במשהו,ושאל:”אז…..טריקס
עשה כמה עברות תנועה בסביבתך”.רק אז נזכרתי בזה.ג’קו חייך חיוך מעובת,
כשהביט בפחית המיץ שהספיקה להיתרוקן בזמן שדיברנו.”אז כמו שאמרתי,” הוא המשיך
כאילו רובין לא אמר כלום:”הגיע הזמן שתשמעו את האמת.בחרתי בך טריקס,נראית
מעניין מאוד ביום שנפגשנו.אתה זוכר אותו?” הוא הוסיף וסימן לשוטרים שנגיע בקרוב.
“ברור” אמרתי:”רכבתי בשיא המהירות שלי,כשאתה עמדת ביני לבין הפנייה.
לא הסכמת לזוז,אז נסעתי,וקפצתי מעליך עם האופנוע”.הוא סימן לשוטרים להפסיק להמתין.
“קדימה.אין לנו את כל היום” הוא אמר וסימן לי ולרובין ללכת איתו,לעבר החדר עם 2 השוטרים.

תגובות (11)