MAN-DOS
הסיפור מתרחש בסוג של ימי הביניים.

מלכה בזכות דמה: פרק ראשון

MAN-DOS 03/01/2022 48 צפיות אין תגובות
הסיפור מתרחש בסוג של ימי הביניים.

קרתן השתרעה על הכריות הרכות במרכבה, נותנת לגופה הרצוץ מנוחה לאחר המסע הארוך. טוב לפחות זה רשמי כעת, היא המלכה עכשיו. נדמה שעברו שנים ארוכות ולא רגעים ספורים, מאז שרקץ אנדרקוד, יריבה המר הופל על ברכיו לפניה.

רקץ חמס את הכתר בדרך בוגדנית, דם אצילי מעולם לא זרם בעורקיו וגם לא יזרום. הוא אפילו לא היה סאווטרי. רקץ הוכתר לאחר שזייף אישורים המכניסים אותו לרשימת האצילים של סאווטר, ואז רצח את כל אלו שזכותם לכתר הייתה גדולה מ”זכותו”, ביניהם גם הוריה של קרתן. קרתן הייתה היחידה מבני האצולה שלא נרצחה על ידו, זאת בגלל ששכירי החרב של רקץ הרגו נערה הדומה לה דמיון מושלם. ועכשיו קרתן תבעה את זכותה לכתר ויצאה נגדו בראש תומכיה. וכעת לאחר שניצחה אותו, לא היה כל ספק, הכס הוא שלה.

אחד מחייליה פתח את דלת המרכבה וקד “הליידי” אמר “כולם מוכנים לדהירה ללימגרד, אנו מחכים לאישורך, את נותנת אותו?” שאל.
קרתן התענגה רגע קט על כך שכעת קוראים לה הליידי בה”א הידיעה, זה רק עניין של זמן עד שיקראו לה “הוד מעלתך”
“כן, אני נותנת אותו” אמרה קרתן “ואל תחכו לי, תדהרו הכי מהר שאתם יכולים ותארגנו את המצור, כדאי למזרחיים האלה למסור לידנו את העיר אם הדרך שבה הלורד שלהם ימות, חשובה להם” אמרה.
“כדברייך גברתי” אמר החייל וסגר את הדלת. כעבור מספר רגעים, החלה מרכבתה לנוע. מסביב נשמעו דהירת פרסות של סוסים, נראה כי חייליה שמחו מאוד על ציוויה לדהור מהר ככל האפשר. מדי פעם שמעה צעקה כדוגמת:
“אלף אנגלות זהב למי שמגיע ראשון!”
“חמשת אלפים לשני!”
“מתאיים וחמישים לשלישי!”
“מאה שבעים וחמש לרביעי!”
“שמונים וחמש לחמישי!”
וכך הובטחו פרסים לכחמישים הפרשים שיגיעו ראשונים ללימגרד, העיר הבירה שנכבשה על ידי רקץ.
כיבושה יהיה קל, חשבה לעצמה קרתן, והסיבה הייתה שבמסגרת הרפורמות שהנהיג רקץ, הדוגלות בפציפיזם, שיוויון, קומוניזם ואפלייה מתקנת. הופלה החומה המגנה על העיר שנחשבה בעיני רקץ כסמל למלחמה.

בעברה הלא רחוק, לימגרד הייתה גם קדושה אבל בגלל רתיעתו של רקץ מפני כל הקשור בדת או מסורת, כל המקדשים שהוקדשו לאלות של סאווטר* הוחרבו עד היסוד.

קרתן פשטה את גלימתה מעליה, נותנת לאוויר הבוקר הצונן שנכנס דרך החלון, לעבור על גופה העירום.
מגע הכרים בגבה ומשב הרוח על גופה, נתנו לה את ההרגשה שהיא כבר מלכה.
היא שאלה את עצמה, מה הייתה עושה לולא רקץ היה קיים, היא הניחה שהייתה הופכת לסנאטורית בכירה כאביה, או אפילו כיועצת למלך הבא כאמה, ואז אולי המלך יתאהב בה, הם יתחתנו, היו להם ילדים יפים, הם ימותו בשיבה טובה, בנם הבכור ישלוט בממלכה בצדק ובחרמים וכל מה שהולך באגדות היפות הכוללות אבירים בשיריון נוצץ המחסלים דרקונים בחרבם ומעניקים את הראש כמתנה לאהובתם.
אבל מסלול חייה הוביל אותה לחולל מרד כנגד מלך שקרן שפגע בכל היקר והקדוש ללבה, בשם ערכים שהעלו יצורים כמהו כשווים לבני אדם, רקץ בכלל לא היה אנושי, הוא היה דרקון בתחפושת. ולאחר שעלה לשלטון, קידם שיווין זכויות לדרקונים ולבני אדם. קרתן לא ראתה היגיון בכך שזוחלים מגודלים שחישוב כמה הם עשרים ועוד חמש, לוקח להם חודשים ארוכים שבסופם התוצאה שגויה, יהיו שווים אליה.

קרתן הייתה בת ארבע עשרה, לא גיל מוקדם מדי כדי למלוך, מלכים רבים נשאו כתר על ראשם בזמן שעוד ינקו מאימותיהם או ממינקת. ואין זה מפתיע במיוחד, בסאווטר, הנקה עד גיל מאוחר, נחשבה למותרות שרק בני המעמד הגבוה הרשו לעצמם, קרתן עצמה כבר ידעה לכתוב את שמה כשנגמלה.

בעגלה מאחוריה, שהייתה קטנה יותר וצבועה בצבע לבן, בין מסמרים חדים שננעצו בקירות מבחוץ, כך שחודם פנה כלפי פנים, עמד רקץ, הוא היה חבול, מובס, מושפל על ידי ילדה! חשב בזעם בזמן שאבן שגלגל העגלה עלה עליה, הטיחה אותו אל המסמרים, הוא התאזן בכבדות, שותת דם לבן, דם הדרקון.
“ילדה!” מלמל מייבב “ילדה הצליחה להפוך אותי לשבר כלי!” זעם בכאב “ולמה?!” שאל “בגלל שרציתי שהכול יהיו שווים? מפני שהשמדתי את המסורת המיושנת?! בגלל שביטלתי את המלחמה המשחיתה?! בגלל שכפרתי באלות הלא קיימות!? למה?!!!!!!!!!!!!!!!!!!” שאג ונתן לדמעותיו לזלוג, הנה הוא, מושפל מובס, מעונה, ועתיד להיות מוצא להורג, דמעה כבדה התגלגלה במורד לחיו, מרטיבה את העור.

מלכה בזכות דמה: פרק ראשון
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך