מלכה בזכות דמה: פרק שני

MAN-DOS 05/01/2022 37 צפיות אין תגובות

ובכן, הפרק הזה עלה מהר, (אל תצפו שהפרקים הבאים יעלו באותו קצב!!!)
לחובבי הז’אנר, יש כאן רומנטיקה (כפי שהבטחתי בחשבון שלי) לומר את האמת, יש כאן בעיקר רומנטיקה.
קישור לפרק הקודם: https://www.tale.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%9d/%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f.html/

-פרק שני-
סוסתו של רנדל האיצה, הוא היה הראשון, למרות גילו הצעיר, שלוש עשרה שנה, הוא עקף פרשים מיומנים ממנו במרוץ ללימגרד, והגלימה הכחולה כהה שצבי הזהב, סמל משפחתו, מתנפנפת מאחוריו. הוא התמנה לימינה של קרתן לפני שבוע, ופריפת גלימתו שעוצבה בצורת גרזן כפול להב, סמל הימין, הייתה עוד מבריקה על חזהו.
קול דהרה נשמע מאחוריו, פרש בעל גלימה אפורה שעליה רקומה נמייה חומה, סמל בית וולשר, ביתה של קרתן, הפרש התקדם אליו, פניו היו מכוסות קסדה. ולכן הוא לא יכל לזהות אותו. הוא האיץ בסוסתו, בסאווטר היו נותנים לגבר סוסה ולאישה סוס, שום סאווטרי לא ירכב על סוס, ושום ליידי מלימגרד לא תרכב על סוסה.
הפרש התקרב אליו במהירות, רנדל האיץ בסוסתו, עוד קצת… עוד טיפה.. הפרש הדביק אותו, רנדל הצליף במושכות, השפלת קרוב משפחה של המלכה הייתה שווה את האלף מטבעות שיגעו לידיו. “חכה!” צעק הפרש, רנדל לא התכוון לעצור, אבל משהו בקול של הפרש היה מוכר “חכה!” צעק הפרש שוב בקול סמכותי, ‘החוצפן חושב שבגלל שהוא קרוב משפחה של המלכה הוא יכול לצוות עלי’ חשב לעצמו רנדל “תעצור עכשיו!” צעק הפרש, ועכשיו נזכר מאיפה הקול הזה מוכר לו, הוא האט את סוסתו להליכה איטית ואז לעצירה.
קרתן הוליכה את סוסה אילו, והסירה את קסדתה “אמרתי לך לחכות כבר שלוש פעמים!” אמרה בתרעומת קלה “מצטער” אמר רנדל “חשבתי שאת בכרכרה שלך” אמר וירד מסוסתו וכרע מולה. “לא ציפיתי לראות אותך כאן, ועוד בראש הטור” אמר “איך הגעת לכאן?” שאל. “דבר ראשון: תעלה כבר על הסוסה שלך, כשאני ארצה שתשתחווה בפני, אומר זאת” אמרה קרתן “ודבר שני: תן לי לשמור את השיטות שלי לעצמי” אמרה בצחוק קל.
רנדל קם מהאדמה ועלה על סוסתו, הוא התקשה להודות בכך אבל היתה לו תחושה שהוא אוהב אותה. הוא ניקה מיד את ראשו מהמחשבה הזאת, תפקידו של ימין, הוא לייעץ למלכתו לא להתאהב בה. אבל הוא התקשה להתיק את עיניו ממנה. “כן בשביל מה רצית שאני אחכה לך?” שאל.
“רציתי לשאול אותך, איך אתה רוצה לכבוש את לימגרד” שאלה והעבירה את סוסה לדהירה קלה “בואי ונתחיל מזה שאין לעיר חומה” אמר רנדל והדהיר את סוסתו לדהירה קלה גם הוא, הוא תירץ את התקרבותו לקרתן בלבו, בזה שהוא יוכל לשמוע אותה יותר טוב. אבל קול קטן צעק בקרבו כי הוא עושה את זה כדי להביט בה מקרוב.
“כן אני יודעת שאין לעיר חומה” אמרה קרתן וקירבה את סוסה לסוסתו “אבל אני שואלת אותך מה עדיף, לבוא מכמה כיוונים בו זמנית, או מכיוון אחד?” שאלה “מכיוון אחד” אמר רנדל “זה יוצר פחד. תשעה פרשים בבת אחת, מבעיתים יותר מעשרה אחד אחרי השני.
אמר “וחוץ מזה, האזרחים יתקוממו ברגע שיראו את הדגל של המנצחים” אמר “הם לא העזו להצטרף אליך עד עכשיו בגלל שהם פחדו מהמזרחיים של רקץ. אבל אם הם ידעו שאת ניצחת בקרב” אמר,הוא רצה להוסיף ‘אהובתי’ אבל זה לא יצא לו.
“הם יצטרפו אלייך” הוסיף במקום.
“טוב הליידי” אמר “אני מעדיף לדהור לכיוון לימגרד” אמר “הכסף”.
“אתה לא צריך לדהור” אמרה קרתן “למה?” שאל “כי כבר הגענו” ענתה לו.
רנדל שם לב שמרוב שהביט בקרתן, הוא לא שם לב שכמאה מטרים מפרידים בינם לבין החומות ההרוסות.
“הליידי” אמר, “מה?” שאלה קרתן והתקרבה אליו, “אני…” אמר רנדל מנסה לבחור את המילים.
“הליידי!!” נשמעה צעקה, רנדל הסב את ראשו, ארלנד אנרלס, ראש הפרשים התקרב אליהם, ורק עכשיו שם לב רנדל כמה ראשיהם היו קרובים, הוא התרחק מראשה של קרתן במהירות. “מה עשיתם?” שאל ארלנד, גלימתו הצהובה שעליה נרקם אריה שחור, התנופפה מאחוריו, “אני…” אמר דנלר “הוא סיפר לי סוד לגבי חשד לבוגד” אמרה קרתן, “ורנדל אני אומרת לך שהוא נאמן ללא דופי” אמרה קרתן, “ואם אתה רוצה לדעת עוד..” אמרה והתקרבה אליו, כך שראשיהם שוב היו קרובים. “אני יודעת, גם אני”, אמרה לו.

מלכה בזכות דמה: פרק שני
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך