מתקפת נגד, חלק ד’

12/12/2018 91 צפיות אין תגובות

“ארגון טרור יהודי! זאת הבדיחה הכי טובה ששמעתי בחיים שלי!” יואב אחז בבטנו והתפוצץ מצחוק.
סלע המשיך להביט בו במבט מחכה, מצפה לכך שהוא ירגע.
יואב, שכונה בן צרויה – בשל האופי הלוחמני שלו – היה הבחירה המתבקשת הבאה. עכשיו רק היה צריך לשכנע אותו להצטרף למחתרת.
“בוא נשאר רגע ברמה התיאורטית.” ענה סלע כשהסתיים גל הצחוק הנוכחי. “מה ארגון שרוצה לתקוף אוכלוסיה ערבית צריך?”
“המון המון רובים. ותחמושת.” ענה יואב, עדיין מגחך.
“נכון. אבל חשוב יותר מזה זה אדם דובר ערבית שוטפת. עוד דבר חשוב זה מישהו שמתמצא בנשק, בקרבות היסטוריים, טקטיקות וביחידות הצבא השונות.” חייך סלע חיוך קלוש. “אתה חייב להודות שאתה הבחירה האידיאלית כדי למלא את שני התפקידים הללו. באופן תיאורטי, כמובן.”
“באופן תיאורטי, אולי.” ענה יואב. “אבל אל תאכל את הראש סתם עם תיאוריה, סלע. אין שום סיכוי בעולם שתארגן מחתרת. הייתי שמח להוריד למחבלים את הראש, אבל אתה מסתבך עם גופים גדולים ממך.”
“ומה אם אני אגיד לך שיש דרך – לפחות בהתחלה – לא לעבור על שום חוק?” סלע שלף מתיקו מחברת. “התחלתי לתכנן בפועל מחתרת כזאת. מה אתה אומר?”
יואב לקח בחשדנות את המחברת, והחל לעיין בה. מרגע לרגע עיניו התרחבו.
“אתה משוגע לגמרי.” הוא מלמל.
“הפוך. אני היחיד שרואה דברים באופן שפוי.” ענה סלע. “בשנת ארבעים ושמונה ובשישים ושבע יצרנו הרתעה ענקית. היה שקט מוחלט, היית יכול ללכת ברמאללה בלי לפחד. עכשיו? עכשיו יורים עלינו גראדים, לצה”ל בתגובה מפוצץ גבעות חול. מישהו צריך לקחת את זה לידיים. תראה את הפעולה הראשונה המתוכננת.” הוא הצביע על העמוד השלישי. “לזייף פיגוע. השחקנים שביצעו את הפיגוע יגיעו אחר כך למדבר, שם נקשור אותם, ונצמיד אליהם פצצה מזויפת. נצלם את זה מראש, ונעשה אפקטים כאילו אנחנו מפוצצים. יומיים לאחר מכן, בדיוק בזמן השידור, נפוצץ פצצה אמתית באמצע המדבר, באותו המקום. ככה נשכנע את כולם שאנחנו רציניים. יש פה משהו לא חוקי?”
“אני לא בדיוק משפטן…” חיוך התחיל להתגנב לפניו של יואב. “אבל זה נשמע בסדר, לא?”
“זה יצור הרתעה. ראש הממשלה יכנס לכוננות. כולם, למעשה.” סלע התחיל להתלהב. “זה יכול לעבוד. תחשוב על זה – יואב, הבחור שבמו ידיו הוביל לשקט במדינה, שנמשך על פני עשרות שנים!”
“אבל…” יואב כיווץ את מצחו. “זה יעלה המון. מאיפה תשיג פצצות, לעזאזל? מי עוד ישתתף איתך?”
סלע חייך.
“את זה תשאיר לי, ידידי.” סלע חיכך את ידיו. “אתה בפנים?”
“ברור שאני בפנים!” צהל יואב.
‘מצוין.’ חייך סלע. ‘עכשיו אני רק זקוק לגאון מחשבים. או לגאונת מחשבים. ואני יודע בדיוק למי לפנות.’

מתקפת נגד, חלק ד’
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך