כותבת מושבעת
מה אתם אומרים?

ניצוצות של קסם פרק 1

כותבת מושבעת 26/06/2019 93 צפיות אין תגובות
מה אתם אומרים?

“בוקר טוב הארייט.” בירכה גברת קימברלי את הנערה הישנונית מבשלת משהו על הגז, הארייט התיישבה מול גבר ג’ינג’י משופם שאת פרצופו הסתיר עיתון גדול ובו תמונות נעות,
“בוקר טוב אמא, בוקר טוב אבא.”אמרה, מנופפת את ידה אל מול העיתון
“או אל תשימי לב אליו, הוא פשוט ישנוני.” אמרה גברת קימברלי מניחה פנקייק עם רוטב סגול על צלחת שפתאום הופיעה ונשקה ללחייה של הארייט, הארייט ואימה היו דומות כשתי טיפות מים, שיער בלונדיני ארוך וחלק, עור חיוור, גוף יפיפה, ושפתיים מלאות, הכל חוץ מהעיניים, עינייה של גברת קימברלי היו ירוקות, ואילו עינייה של הארייט היו כחולות, כמו של אביה.
“בוקר טוב!!” נשמעה צעקה עליזה ורעש כפות רגליים יחפות רצות על הרצפה התקרב
“אמא!!” גוש שיערות ג’ינג’י חיבק את גברת קימברלי
“בוקר טוב מתוק.” אמרה גברת קימברלי ונשקה ולמצחו
“אתה יודע שאסור לך לעשות קסמים מחוץ לבית הספר נכון?” כיוונה אליו הארייט עין צרה, לוגמת בעונג מכוס הקפה
“פסדר זה רק קסם ריצה פשוט, זה לא שהתעתקתי או משהו כזה” אמר קולי והתיישב אל השולחן, מביט בצלחת בציפייה בעיניו הירוקות, מחכה שתתמלא במאכל מתוק כלשהו.
“בוקר טוב אלוף.” אמר מר קימברלי ופרע את שיערו האדמוני בחיבה
“בוקר טוב גם לך אבא, ברוך הבא מהמתים.” עקצה אותו הארייט בחיוך
“בוקר טוב קרן שמש” אמר בחיוך לביתו
“אז את מתרגשת?” שאל מר קימברלי
“ממה? ענתה לו הארייט
“עוד כמה ימים תהיי בת 16, בשנה החמישית!”
“איך?” התעניין קולי
“היא מופסדת שנה.” ענתה גברת קימברלי “אני לא מאמינה ששני התינוקות שלי עומדים ללכת להוגוורטס ביחד!” אמרה גברת קימברלי בהתרגשות
פיפ פיפ פיפ. נשמע רעש של מכונית חונה דרך חלון המטבח הארייט הביטה בחלון על משאית חונה מתקרבת אל חצר בית שבה שלט. “נמכר”.
“אבא מה זה?” שאלה הארייט את אביה
“או,פיט הזקן מכר את הבית למשפחת מוגלגים..” מילמל והביט אל המשאית
“מה שמזכיר לי, הארייט, תוכלי להביא את זה איתי לשכנים החדשים? ” אמרה גברת קימברלי ודחפה עוגה לידיה של הארייט
“טוב אמא” אמרה הארייט ונעלה את נעלי הבית שלה, לקחה את העוגה והתקדמה אל הדלת, שנטרקה בפניה ברגע שהתקרבה אלי
“לאן את חושבת שאת הולכת ככה? ” אמרה גברת קימברלי וסרקה את הפיג’מה הקצרה של הארייט, “טוב אז אני אחליף בגדים.. ” מילמלה הארייט והתקדמה אל חדרה.
הארייט ניסתה להוריד את חולצת הפיג’מה שנתקעה בראשה, ועוררה רעש רב
“לעזאזל!, פעם אחרונה שאני לובשת את הדבר הישן הזה! ” הארייט שלפה במהירות את החולצה מהראש ופתחה את עיניה הירוקות, מסתכלת על החלון, עיניה הירוקות נפגשו בעיניים ירוקות דרך החלון, עינייה נחו על בחור נאה למדי, בעל לסת גבוהה ועור בהיר, שתי עיניים ירוקות בהירות, ושיער בלונדיני.
הארייט הסמיקה, והבחור שלח חיוך מתנסא וגילגל עיניים, הארייט “כמה גס רוח” חשבה, עד שהבינה שחולצתה ירדה מעליה, וכעת הדבר היחיד שהסתיר את חזיה(החזה שלה) היה רק הבד שלמזלה היה שחור, של החזייה.
הארייט הסתובבה בגבה על החלון מסמיקה עד האוזניים, חיסרון בגנים ג’ינג’ים.., מרגישה את מבטו המתנשא ממוקד בגבה, עד שהסתובבה, הוא כבר נעלם.
כעת היא הסמיקה מכעס, מעלה בזכרונה את מבטו המתנשא..
היא בחיים לא ראתה אותו. כנראה סתם נער שאיבד את דרכו, או בא לבקר משפחה.
הארייט עזבה את הענייין ולבשה שורטס בצבע תכלת, וחולצת משבצות בצבע לבן, הארייט סירקה את שיערה החלק והשאירה אותו פזור, נעלה נעלי אצבע.
הארייט נקשה על הדלת ,העוגה בידיה ואימה לידה, ובדלת, עמדה גברת עם שיער שחור ועיניים כחולות, האישה הייתה רזה וגבוהה, ומעל הכל, מאד יפה.
“שלום” אמרה גברת קימברלי, והאישה שבפתח ניסתה להסתיר בהלה קלה בעיניה אך הארייט ראתה אותה, האישה טרקה את הדלת ונשמע שהיא רצה בבית, אומרת כמה דברים לכמה אנשים.
לאחר חצי דקה האישה חזרה ופתחה את הדלת, והניצוץ בעיניה נעלם
“סליחה, הייתי חייבת לסדר משהו, תיכנסו!” אמרה בחיוך לבבי, והובילה את השתיים אל המטבח
“לי קוראים מרתה ווילסון, ומה שמך?” שאלה האישה
“הלנה קימברלי, וזאת ביתי הארייט.” אמרה גברת קימברלי והחזיקה את ידיה מאחורי גבה עומדת בעמידה נוקשה
“אמא, ראית את חוברות הלימוד שלי?” נשמע קול מהמדרגות, וחצי דקה לאחר מכן ירד נער זהוב שיער וירוק עיניים, הארייט הסמיקה עד האוזניים כשעיניו נפגשו בעיניו, והוא חייך חיוך מתנשא
“או הלנה,הארייט, תכירי, זה בני בן ווילסון. ”
(בן, שם כזה אמריקאי..) ניחשה הארייט בליבה.
“שלום” אמר בן בקול שמץ מתנשא שמץ מפלרטט, ולחץ את ידה, מביט בה במבט מתגרה{לא מגורה, מתגרה, מלשון להתגרות במישהו כמו תוך כדי מריבה, תלמדו עברית. } הארייט חשבה בליבה שאם אימו של הבחור לא היתה נוכחת בחדר, היא היתה סותרת לו במטרה למחוק את חיוכו המתנשא מהפנים.

ניצוצות של קסם פרק 1
דרוג הסיפור 3.7 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך