שייק שייק סינורה – פרק 10

01/08/2020 133 צפיות אין תגובות

מוזר, חשבתי לעצמי, זה שתיים לפנות בוקר ויש אור בבית. אולי הם מחכים לי? נחמד, למרות שמה שהכי מתחשק לי כרגע לעשות זה מקלחת ולהיכנס למיטה לישון. בבוקר כולנו נהיה הרבה יותר רעננים.
“הנה אבא” סיון דיברה בקול ילדותי לרוני.
“מה קורה, יש מסיבת בנות?” ניסיתי לדחוק עד כמה שניתן את העייפות ולשדר אנרגיה אהבה ושלום עולמי.
“לרוני יש חום. 39.5 והיא מרגישה לא טוב מאתמול” סיון הסבירה לי תוך כדי שהיא מביטה ברוני כדי לקבל את אישורה.
“אבא אני לא מרגישה טוב” רוני שלחה את ידיה אליי.
השלכתי את מזוודת הטרולי הקטנה על הרצפה וניגשתי מידית לרוני כדי לחבק ולתמוך בה, ליבי נחמץ וחשש קל התגנב אליי, אם כי לא יתכן שמגפה פרצה בארץ. העברתי את המבחנה לפני שעה קלה, לא יתכן שזה הגורם למחלתה של רוני.
הניתוח השקול של המצב, אפשר לי לנשום.
“נתתי לרוני אקמולי ועוד מעט רוני תרגיש טוב יותר ונלך לישון כדי שהגוף של רוני יוכל להילחם בוירוסים הרעים”.
חצי שעה אחרי, עפעפיה של רוני נעשו כבדים וצנחו קלות. היא נרדמה.
“מה שלומך?” סיון התעניינה אך נראתה עייפה.
“אני בסדר. עייף וגם את נראית כך אולי נלך לישון ונדבר על הכול מחר” הצעתי בעדינות.
“גיא, אין לי בעיה שנדבר מחר בבוקר אבל תדע לך שאני מרגישה לבד. כאילו עשיתי את ארבעת הילדים האלה לבד ואני מגדלת אותם לבד. אתה יודע שאני ממעטת לשאול שאלות על עבודתך כי זה מה שסיכמנו ואני מבינה שזה לטובת כולנו, אבל הסידור הזה לא יכול להימשך”.
האינסטינקט הראשוני שלי היה לענות לה. שהיא לא לבד ויש גם יתרונות לכך שאני נוסע למספר ימים, אבל אחר כך יש לי הפוגות ארוכות שבהן אני מטפל בילדים והיא פנויה לכל דבר שהיא חפצה, שההורים שלנו עוזרים ושהשכר שלי גבוה ולכן גם רמת החיים שלנו. אבל נלחמתי יפה מאוד בדחף הזה, בכל זאת סוכן מיומן מצליח לדחוק סיפוקים ולהימנע מהנאות חולפות ולבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר.
“את לא לבד סיון, אבל אני חושב שכדאי שנדבר על הכול מחר בראש צלול ונפש חפצה” ניסיתי לשדר הכלה.
משום מה יכולת ההכלה שלי רק הרגיזה את סיון יותר, יכול להיות שהגורם היה הלחץ סביב המחלה של רוני, או השחיקה מגידול ארבעה ילדים לבד, או אולי העובדה שבילינו בנפרד יותר מדי בזמן האחרון. סיון הנהנה “מה שאתה רוצה” היא סיננה “אני אשן בחדר של רוני, כדי לשמור עליה” היא הרימה את סיון בזהירות ונשאה אותה בזרועותיה, סוגרת אחריה את חדר השינה של רוני.
שקט השתרר בבית.
הבטתי סביבי וחשתי פתאום זר בביתי. היו לי הרבה סיבות להרגיש סיפוק ואושר בחיי אבל היה לי ברור ששמתי את משפחתי במקום השני והלא מכובד ויהיה עליי לשנות כמה דברים מיד, כדי שלא אצטער על כך בהמשך.
היה עליי להודות, שהנסיעות ברחבי העולם, תחת זהויות בדויות, האדרנלין של המשימה והמבטים החומדים של לא מעט נשים שפגשתי בדרך, היו מהנים במיוחד. שלוש פעמים כמעט נכנעתי, כשחלק מן המשימה היה לפתות אשת מפתח כזו או אחרת ונשיקה, לוהטת יותר או פחות, יכלה להפוך להיות הרבה מעבר. אבל זה לא קרה.
זה פשוט, אני אוהב את סיון. אני צריך להקדיש לה יותר זמן.
אחרי מקלחת ושינה, בבוקר הכול יראה יותר טוב.

הפעם איציק ועומר הגיעו ישירות אל לשכתו.
“העברת את המבחנות למעבדה?” איציק שאל.
“ודאי. לא תכננתי לקחת אותן הביתה ולשים במקפיא עד מחר” בועז גיחך.
“אתה רואה בועז, הדברים הסתדרו על הצד הטוב ביותר” עומר הצית סיגריה, למרות האיסור לעשן במשרד.
“מזכיר לך שמחר בעשר בבוקר ניפגש לתדריך אצל הרוה”מ” איציק התרומם מכיסאו והחל להתהלך בחדר ולסרוק במבטיו את הרהיטים והחפצים השונים “אחלה משרד יש לך פה, מי עיצב לך? ורדית? בטח היא לוקחת הרבה כסף על עיצוב כזה?”.
בועז ממש לא אהב את הרמיזות המשתמעות מהערותיו של איציק.
“הייתה תקלה במשימה. ההתעקשות שלכם, על סוכן מתלמד נוסף כמעט עלתה בחיי שניהם. התיאום ביניהם לא היה מושלם וזה די ברור כשמודיעים על כך אחרי שהמשימה כבר נבנתה” בועז המתין שהם יבינו שמדובר כאן בהאשמה.
“נו ו…” איציק היה חסר סבלנות.
“אז חוסר המקצועיות הזו עלתה לנו בכך, שאחת המבחנות נפתחה במעבדה, בטרם השניים הספיקו להסתלק משם”.
איציק גיחך “הסינים לא טיפשים, יש להם מצלמות. בשלב הזה הם בטח כבר יודעים שגורם זר חדר למעבדה. אני מבטיח לך שהם ראו את כל הסצנה וחיטאו את כל הבניין, אם לא כל הרחוב או העיר”.
“אני מקווה מאוד שאתה צודק אדוני, כי אם לא, אנחנו צפויים לקטסטרופה עולמית. ובוא נקווה שלעולם לא יוודא מאיפה זה התחיל” בועז הישיר מבט לתוך עיניו של איציק.
“טוב, היינו שמחים להמשיך לפטפט אתך, בועז, הלילה, אבל מחר יש ישיבה חשובה וכולנו צריכים להיות מפוקסים” איציק סימן גם לעומר להתרומם מכיסאו כדי לצאת.
“נתראה מחר בבוקר, רבותיי”. בועז הפטיר.
“נתראה”.
חמש דקות אחר כך שכבר היו ברכב בנסיעה, הם ביצעו שיחת טלפון.
“אדוני, אני מצטער שאני מפריע לך באמצע הלילה” איציק התחיל להתנצל אבל מיד הופסק.
“איציק אתה יודע שאתה יכול להתקשר אליי בכל עת. מה יש לך?”
“המשימה בוצעה כמתוכנן”.
“יופי. אתה רואה, עם חדשות כאלה, אין לך מה לחשוש מלעדכן אותי”.
“אני גם מניח שתוך זמן קצר השניים יפתחו את סימני המחלה, ולא יישאר זכר לכל האירוע”.
“אלופים, לכו לישון עכשיו. נתראה מחר בבוקר”.
השיחה נותקה והשתרר שקט בתוך המכונית.
הם חייכו אחד לשני והיו מרוצים ביותר. תחושת סיפוק מילאה אותם, כי עבורם, לא הייתה תחושה טובה כמו ברגע זה, כשהבוס הנערץ שלהם, .קרא להם אלופים והעריך את עבודתם.

…עשרה ימים מאוחר יותר, שירה התעוררה לבוקר מזופת במיוחד. היה לה חום גבוה, חולשה וכאבי שרירים. כבר שנים שלא חלתה. אדם אחר אולי היה מתקשר לעבודה ומבקש להישאר בבית ולנוח אבל לא שירה. היא החליטה לקחת כדור להורדת חום והפחתת כאבים וברגע שהחום ירד מעט לנסוע לעבודה. וכך היא עשתה.
אחרי נסיעה מהגיהינום, היא נכנסה למשרד וקיוותה שהמצב יתייצב, אבל זה לא קרה, אז היא הלכה למטבחון כדי להכין לעצמה תה. תמיד מומלץ לשתות כשמרגישים לא טוב.
בדרך למטבחון היא פגשה את אבי וגיא וניסתה לחייך, למרות שידעה שעליה לחוש מבוכה נוכח הפעם האחרונה שראתה את גיא, אבל היא לא ממש הצליחה, לא לחייך וגם לא להרגיש.
“שירה, את בסדר?” גיא שאל בדאגה “את מאוד חיוורת”.
“אני לא מרגישה…” היא לא השלימה את המשפט וצנחה על הרצפה, מעולפת.
כמה אנשים נוספים מן המשרד הגיעו בריצה כדי לנסות לעזור, המזכירה התקשרה למוקד מגן דוד אדום, ואבי וגיא ניסו להכניס מעט סוכר לפיה.
כשהצוות הרפואי הגיע, שירה כבר פקחה את עיניה, רק כדי לסגור אותן שוב.
“כולם לזוז, אנחנו מטפלים בה, תפנו את המקום” הפרמדיק אמר בנחישות.
מספר דקות אחרי הוא דיווח בקשר “היא יציבה, אנחנו מפנים אותה לבי”ח הקרוב”.
וזהו הם עזבו.
מישהו עדכן באיחור את בועז, כי הוא הגיע בריצה, אחרי שהפרמדיקים ושירה אתם עזבו ושאל “מה קורה עם שירה?”.
“היא פונתה לביה”ח, הרגישה לא טוב, כנראה שהיה לה חום או משהו” גיא העביר את המידע.
זה לא רק צירוף מקרים, בועז היה מודאג. מודאג מאוד…..

שייק שייק סינורה – פרק 10
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך