30 ימים של כתיבה (יום 13)

mysecretheart 13/02/2020 83 צפיות אין תגובות

אני קצת מרגישה רע כלפיי אמא שלי.
חיפשתי משהו ללבוש למסיבה היום בערב והיא המשיכה להציע לי בגדים שלה שלא מתאימים לסגנון שרציתי ונראו לי או רשמיים מידי או לא באופנה.
אמרתי לה שאני לא צריכה שהיא תציע לי בגדים שאני כבר אחפש משהו בארון שלי אבל היא לא הפסיקה ואחרי שהיא הציעה לי חולצה ואמרתי לה “נו מה אמא זה מבוגר, זה הדפס מיושן מי לובש דברים כאלה היום”.
וזה נכון שאולי זה נשמע מרושע אבל היא הציעה לי עוד פריטים לפני וביקשתי ממנה יפה להניח לי לחפש בארון שלי משהו אבל היא כל שנייה קראה לי לחדר שלי להראות לי פריט שאני לא מעוניינת בו או שהוא נחמד אבל לא מה שחיפשתי וזה אחרי שבהרתי לה יפה מאוד מה אני באמת מחפשת אבל היא המשיכה להציע לי דברים אחרים בטעם שלה.

אחרי שאמרתי לה את מה שאמרתי על החולצה, הלכתי לחדר שלי ומצאתי סגנון שאני אוהבת אבל אמא שלי בכלל לא הסתכלה עלי וניראתה כועסת.
לא הבנתי מה יש לה.
שאלתי אותה למה היא עצבנית ואני שואלת אותו מה היא חושבת והיא אומרת לי “מה את שואלת אותי בכלל אנחנו לא באותו הטעם” והיא מעצבנת עליי.

עכשיו כשאני חושבת על זה לא נראה לי שהיא נעלבה ממה שאמרתי על החולצה אלא שהיא פשוט לא אוהבת את איך שאני מתלבשת.
בכל פעם שאני לובשת משהו שהוא במובהק הסגנון שלי והוא שונה מבדרך כלל היא מתעצבנת ועושה לי פרצוף עצבני.

זה ממש קשה להסתדר אם אמא שלי.
בעיקר כי היא פשוט לא מבינה דברים בפעם הראשונה.
ואני יודעת שהטעם שלנו שונה, אבל שאלתי אותה כי רציתי לדעת מה היא חושבת, לא ציפיתי ממנה להגיד לי משהו טוב אלא פשוט להיות כנה והיא לא הסתכלה עליי אפילו.

רציתי שהיא תגיד אם אני ניראת שמנה ואם יש משהו ספציפי שהיא לא אהבה.
כי לפעמים היא יכולה להגיד “לא אהבתי את השרשרת” וזה כבר עניין של טעם אישי ולפעמים “זה נראה מוזר מאחורה” ואז זה כבר באמת עוזר לי.

אני לא מבינה למה אמא שלי מתעצבנת כשאני לובשת בגדים שהם לא בטעם שלה.
כאילו אני מבינה שאת לא אוהבת, אבל למה לכעוס עליי ?
זה לא נעים לי, וזה גורם לי להרגיש רע וחסרת ביטחון.

זהו להיום.
נתראה מחר.

30 ימים של כתיבה (יום 13)
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך