30 ימים של כתיבה (יום 24)

mysecretheart 24/02/2020 61 צפיות אין תגובות

אני מרגישה צורך להסביר על מה הפוסט הזה מדבר…
הפוסט הזה מדבר על הרגשות שיש לי לגביי התחלה של מערכת יחסים, ואני עושה את זה דרך ניסיון להבין חלום שחלמתי בלילה.

הפוסט הזה הוא ממש מוזר ויכול להיות שיהיה ממש קשה להבין אותי, כי אני כותבת על הרבה דברים שאני לא בטוחה שאנשים אחרים מכירים מעצמם.

כמובן שיש פה פחדים ורגשות שאני חושבת שאולי אנשים אחרים כן יזדהו איתם, אבל צורת החשיבה שלי פה היא ממש…אני, ואני חושבת שזה יהיה קשה למישהו שהוא לא אני להבין אותה…אבל אני אשמח לתת לכם את ההזדמנות לנסות ולהבין אותי, במקום פשוט להניח מראש שאני לא אהיה מובנת ולכתוב משהו במקום מה שכבר כתבתי.

זהו, פה מסתיימת ההקדמה.

————

איך זה שבן אדם אחד יכול לרצות שני דברים שונים ?
למה אני לא…מבינה את עצמי כמו שצריך.
איזה מין חלום מוזר זה ?

בחלום שחלמתי רציתי לחבק מישהו שמצא אותי בהפתעה באמצע הרחוב.
זה מישהו שבמציאות איני מכירה (סתם סלב) אבל בחלום הוא היה מישהו שאני כן מכירה וכן שמחתי לראות, והוא גם שמח לראות אותי.
חלומות הם מוזרים ככה שאני לא ממש יכולה להסביר למה, אבל לא יכולתי לחבק אותו בגלל שהיו עוד אנשים שעקבו אחריי ובסופו של דבר הוא לא אמר לי שלום כראוי ופשוט הלך איתם מלפניי – כי הוא משום מה כן מכיר אותם.
הרגשתי שהוא מודע לקיומי אבל הוא התעלם ממני והלכתי מאחוריהם.

כשהלכתי מאחוריהם בחנתי את הדמות והוא היה גבוה מאוד, כמעט כאילו אני הייתי ילדה קטנה.
כשהלכתי מאחוריהם והסתכלתי עליו הוא נראה כל כך גבוה וטוב בצורה מגוחכת.

רציתי להחזיק את ידו אז תוך כדי שהוא הלך לצידם פשוט הגנבתי את כף ידי הימנית לתוך ידו השמאלית והחזקנו ידיים כשהוא מסתכל לשנייה לאחור להביט בי כדי להבין מה אני עושה ואז הוא המשיך להסתכל קדימה כאילו אנחנו לא מחזיקים ידיים.

היד שלו הייתה כל כך מוצקה ויציבה, קצת כמו פסל, אבל הוא החזיק את היד שלי בחזרה ככה שזה הרגיש אנושי מאוד ויציב…ובאמת אהבתי את ההרגשה הזאת.

ואז היינו צריכים להיפרד כי הוא היה צריך להיכנס לבניין אחר ממני.
רציתי לחבק אותו, והוא הסתכל עליי בקרירות כמו מישהו שלא מעוניין ולא אכפת לו אם אני אחבק אותו או לא ופשוט הלך עם אותם האנשים.

ואני עמדתי שם, בהצטלבות הזאת, והרגשתי נורא מאוכזבת.

זה אולי ישמע מוזר…אבל זו פעם ראשונה שהרגשתי רגש כזה.
מצד אחד – דחו אותי וזה כאב ועדיין רציתי לחבק אותו, ממש רציתי.
מצד שני, לא הרגשתי איזושהי מבוכה או בושה מעצמי.
בחיים לא הרגשתי רגש כזה גם לא במציאות.
הבן אדם שמולי פשוט עזב אותי לא מסופקת, ואני משום מה הרגשתי שזה מובן.

הוא הלך למבנה אחד, ואני הלכתי למבנה אחר.
המקום שאני הלכתי אליו היה מקום שהכרתי טוב והרגשתי בו בטוחה כי התנדבתי שם ואני מרגישה בבית במקום הזה.
והוא נכנס למבנה בחלום שלי שהיה בית ספר חטיבתי.

בסופו של דבר מצאתי את עצמי מול השער של אותו בית ספר כשצוות מהמקום שבו אני התנדבתי בו עומד להיכנס לבית הספר לביקור ולסיור.
ואז הייתה לי התלבטות אם להיכנס או לא.
אבל חברת הצוות שהייתה איתי אמרה לי שזה לא יהיה נכון להיכנס בגלל שאני אעשה בעיות וזה לא מתאים.
אז עשיתי אחורה פנה ולא נכנסתי.
וכאן נגמר החלום.

אבל אז כשהתעוררתי זה שיגע אותי.
“למה לא נכנסתי ?!”.
הרי זה היה ברור לי שהדבר היחיד שרציתי בחלום הזה זה לחבק את אותו בן אדם.
רק את זה.
הייתי נכנסת, חוטפת ממנו חיבוק, והולכת.
ממש לא מסובך.
או במינימום הייתי נכנסת…וחווה משהו חדש.
רואה בית ספר חדש, לומדת משהו.
אבל לא נכנסתי אפילו !

כשאני חושבת על זה…זה מתאים לי, לאני האמיתית.
אבל לאני של החלומות זה ממש לא מתאים !!

בחיי שהיו חלומות שפשוט התנפלתי על אנשים ונישקתי אותם בניגוד לרצונם.
אז לתת חיבוק למישהו שמזהה אותי ושמח לראות אותי אבל משום מה מתנהג בקרירות שנייה אחרי ?

מה שאני מנסה להגיד זה שזה קטן על האני של החלומות להיכנס למקום ואולי אפילו להתנפל על בן אדם שלא מעוניין.
אני לא אומרת שזה בסדר !, אבל זה רק חלום למען השם.

אני מנסה להבין אותה רגע…
את הסיבה שלה לעשות אחורה פנה ולהשלים עם האכזבה.
כאילו שלא הייתה לה אמונה וביטחון שזה יסתדר ושהיא תקבל את החיבוק שהיא רצתה מהשנייה שהיא ראתה אותו.

אני חושבת שהיא פשוט קיבלה את זה שהיא לא תחבק אותו.
הרי אם יש דבר שאני הכי נמנעת ממנו היא להרגיש שאני נדחפת לחיים של אנשים אחרים.
אני מציירת לעצמי גבולות כדי לא להרגיש דחייה.
זאת האני האמיתית.
אבל ממתי היא משפיעה על האני חסרת המודעות ?!

אני יודעת שזה אולי ישמע מוזר מאוד.
אבל אני חיה פעמיים.
אני שני אנשים שונים.
אחת חיה בעולם האמיתי ואחת בעולם הדמיון.
אחת מודעת לעצמה והשנייה לא.
אז ממתי זאת שלא מודעת לעצמה מתחילה לקחת לעצמה תכונות של זאת שכן מודעת לעצמה ?!

אויש נו אני בטח נשמעת משוגעת.

אני רק מנסה להבין את עצמי יותר טוב.
הרי אני בטוחה שמישהו מתישהו אמר שבחלומות שלנו חבויים הפתרונות לבעיות היום יום שלנו.

אני בכלל לא מבינה אם איזו בעיה אני מתעסקת פה.
טוב בואי ננסה להיזכר…על מה חשבת אתמול ?

חשבתי על הסיבה למה אני לא רוצה להיכנס למערכת יחסים.
על המחוייבות והמוגבלות שבתוכה.
ובנוסף לכך גם חשבתי על זה שלאחרונה אני שמה לב שבא לי קצת להתאהב.
אבל שזה לא יהיה קל בשבילי להיכנס למערכת יחסים כמו שאר האנשים.
אני חושבת שהסיבה שאני לא מרשה לעצמי להתאהב היא כי אני יודעת שאני לא יכולה לתת את כל כולי לבן אדם אחר.
אז אני דוחה ומרחיקה מעצמי את האפשרות לקשר רומנטי.

אולי זה הפירוש של מה שחלמתי ?
אבל למה זה מרגיש שאני מפספסת משהו ?
הרי בחלום הוא זה שדחה אותי לא ?

בעצם…אם חושבים על זה…אני זאת שהיססתי ראשונה לחבק אותו.
בגלל שעוד אנשים היו סביבנו.
אני בהחלט בטוחה שזאת הסיבה שאני לא חיבקתי אותו איך שראיתי אותו.

אני בטוחה שזה היה כי אני חשבתי ככה על דעת עצמי ולא כי הרגשתי שהוא אולי טיפה מובך לחבק אותי ליד אנשים.

כלומר…יכול להיות שאני דחיתי אותו ראשונה ?!
אבל אז אני זאת שלקחה לו את היד אז זה ברור שלא דחיתי אותו… אה, אבל בעצם זה היה בסתר פחות או יותר.
כי זה היה מאחורי הגב של כולם.
והוא כן החזיק לי את היד בחזרה, הוא לא ניסה להתנער ממני.
אז גם בפעם השנייה הוא לא דחה אותי, אלא אני זאת שבחרה להסתיר.

(וואו היה לי דה ז’ה וו שכבר כתבתי פעם את השורה הזאת. מה שהגיוני כי אני עכשיו משכתבת את מה שכתבתי אז הגיוני שפתאום אני אכתוב שורה שמזכירה לי משהו שכבר כתבתי כי כנראה רציתי לכתוב את זה בפעם הראשונה אבל זה התפספס איכשהו.)

אוקיי אוקיי, מפה זה נראה כאילו אני אשמה. (אוי תתעשתי על עצמך זה רק חלום)
כי אני זאת שכביכול בחרתי “להסתיר”.
אבל תכלס, עשיתי את זה רק כי חשבתי עמוק בפנים שזה מה שהוא רוצה !
שאולי אם אני אחבק אותו פתאום או אמשוך תשומת לב הוא יובך ממני.

אבל הוא חייך אליי ראשון !
אז זה אומר שמה שבעצם גרם לסצנת הפרידה בה הוא משאיר אותי בהצטלבות והולך בקרירות…זה כי הוא הרגיש את החוסר ביטחון שלי וזה גרם לו להיסגר.
ועובדה שגם פשוט נשארתי שם באותה פינה והרגשתי מאוכזבת ונתתי לו ללכת.
כי אם היה לי ביטחון בעצמי לא הייתי נותנת לו ללכת בקלות.

בואנה אני ממש מעולה בהזיות.
אני בטוחה שאם המוח שלי היה צריך לבנות עולם שיעסיק אותי כי אני באיזושהי תרדמת או משהו…זה היה עולם ממש מעניין.

ברור שיכול להיות שזה רק חלום, והוא אפילו לא אומר כלום עבורי ברמה של להבין את התת מודע שלי.

אבל…החלום הזה מרגיש כמו…נבואה.
או יותר נכון, מציאות מקבילה אפשרית.

כלומר אם בעולם מקביל זה היה קורה, ואני הייתי נמצאת שם באותה סיטואציה, ככה בדיוק זה היה מתגלגל.
כלומר שאם זה משהו שהוא אפשרי במציאות אלטרנטיבית, אז הוא אפשרי גם בעתיד דומה לאותה המציאות.

בואנה אני נשמעת משוגעת !!!!
אני בספק אם מישהו מבין אותי ואם יש מישהו שממשיך לקרוא אותי עכשיו, אבל אם כן, כל הכבוד לך !
אפילו אני מתקשה לעקוב אחרי עצמי.

טוב, בכל אופן אני אנסה להסביר את זה באופן יותר הגיוני. (לפחות לי)

המציאות הזאת בחלום לא ממש קיימת, אבל הסיטואציה עצמה בהחלט יכולה לקרות בעתיד !

מישהו שאני מכירה ושמח לראות אותי באמת יכול להיתקל בי ברחוב כשאני עם עוד אנשים שהוא מכיר יותר טוב ממני ולא יודעים על הקשר בנינו.

ואני בהחלט יכולה להסתיר את הרגשות שלי אליו מכיוון שיש עוד אנשים.
והוא בהחלט יכול להיות מושפע מזה ולהיסגר ולשנות את הגישה שלו כלפיי לגישה יותר קרירה, כזאת שנותנים למישהו שמכירים אבל לא כזה טוב.

ואני בהחלט יכולה למצוא את עצמי מרחיקה את עצמי כי הוא לא מראה איזשהו רצון ברור להתקרב אליי.

ומפה כנראה מגיעה המחשבה המקורית שלי שכנראה הובילה לחלום.

קודם כל, הסיטואציה שתיארתי עכשיו בהחלט נשמעת מוכרת.
זה בהחלט משהו שקרה.
מישהו שהיה לי קשר איתו אבל האחרים לא ידעו עליו ולא ראיתי אותו הרבה זמן ופתאום כשיש עוד אנשים אני כן מרגישה שהוא זוכר ושמח לראות אותי אבל מכיוון שעבר הרבה זמן ואני לא בטוחה בדיוק מה אנחנו אני סוג של שותקת ומסתירה את העובדה שאני מכירה אותו ושאני זוכרת אותו לטובה.

הדבר השני, ופה אני כבר מתייחסת למחשבה המקורית שכנראה הובילה לחלום, זה שאני לא מרשה לעצמי לעשות את הצעד הראשון אל מישהו.
לא מרשה לעצמי להראות חיבה קודם.
וזה בא מתוך הצורך שהוא קודם יראה לי שאני יכולה להרגיש ככה, שהוא לא ידחה אותי, ורק אז אני ארגיש שאני יכולה להיות פתוחה איתו.

וזה לא נכון.
זה בא מתוך התפיסה שהגבר צריך קודם להראות שהוא מעוניין כדי שאני ארגיש בנוח לחשוף את הרגשות שלי.
אבל הרבה זוגות ביחד כי האישה היא זאת שעשתה את הצעד, אפילו אם הגבר לא היה מעוניין מלכתחילה, ברגע שהיא עשתה את הצעד, הוא פתאום כן התעניין.

זה מזכיר לי זוג שאני מכירה בה האישה התחילה עם הגבר.
אם היא לא הייתה עושה את זה…החיים שלה היו ניראים אחרת לגמרי.

אני מבינה למה אני לא מרשה לעצמי לעשות את הצעד הראשון.
אני לא רוצה שהחיים שלי ישתנו מבלי שתהיה לי שליטה מלאה עליהם.
וזה בדיוק מה שחשבתי עליו אתמול.

אני מבינה למה אני לא רוצה להיות זאת שתתחיל ראשונה קשר, וזה כי ברגע שאתה מתחיל את הקשר יש לך מין אחראיות, ואתה לא יכול להתנהג בצורה…פחדנית.

אני מבינה למה אני אומרת “לא” לעצמי בכל מה שנוגע למערכת יחסים.
אז למה בחלום…זאת שנמצאת שם רוצה להגיד “כן”.
היא רוצה לחבק, והיא רוצה לפתוח, וזה לא קשור למערכת יחסים אלא ללתת לרגשות האמיתיים שלך מקום ולא לעצור אותם.
מה שעוד מוזר זה שאני של החלום…היא דומה מידי לאיך שאני האמיתית מתנהגת.

אני פשוט לא טיפוס כזה.
אני בחיים לא אראה למישהו שאני מעוניינת גם אם אני מרגישה שהוא מעוניין בי.
אני אחכה עד שהוא יתוודה !
גם אם אחרים אומרים לי שהוא מעוניין בי…לא !
הוא צריך לבוא ולומר לי.
ככה החלטתי שאני רוצה את הגבר שלי, טיפוס שחושף את הרגשות שלו ולא דופק חשבון – גבר.

אבל לאחרונה אני מוצאת את עצמי רוצה להיות הגבר בעצמי.
אוקיי, זה אולי נשמע קצת שונה ממה שרציתי לומר, אבל תנו לי להסביר !
אני מתכוונת שלאחרונה אני רוצה לקחת את התכונה הזאת שבעיניי נתפסת כ”גברית” ומושכת…ולהנחיל אותה בעצמי.

אני בעצמי רוצה לא לדפוק חשבון ולחשוף את הרגשות שלי.
ובו זמנית אני גם ממש לא רוצה לעשות את זה !!

אויש זה מסובך…
לפעמים אני תוהה איך בבן אדם אחד יכולות להיות כל כך הרבה סתירות.
מצד אחד אני רוצה להיות נשית ולקבל וידוי מהגבר שלי…ומצד שני אני רוצה להיות “הגבר” כביכול ולהתוודות על הרגשות שלי.
ברור לי שזו לא תכונה גברית…ושאם מישהי מתוודה על הרגשות שלה יש בזה משהו מקסים ומאוד נשי.
אבל משהו באומץ הזה…כאילו צריך ביצים בשביל זה !!
אתם מבינים למה אני מתכוונת ?!

נראה שהחלום הזה אומר לי לשחרר ממה שאני רוצה שיקרה…(שהגבר יעשה את הצעד) ולעשות את מה שאני יכולה לעשות. (להיות “הגבר” בעצמי)
אבל אני לא בטוחה במה שאני רוצה שיקרה.
אני לא בטוחה מה אני רוצה מהאדם שמולי.
אני רק יודעת שאני רוצה לחבק אותו – כלומר שיש לי משהו אליו.
כשמישהו עושה צעד זה צריך להיות ברור מה הוא רוצה ולמה הוא מכוון בצעד הזה.
אז איך אני יכולה לעשות צעד של אחת שיודעת מה היא רוצה כשתכלס – אני ממש לא יודעת !

תבינו, זה לא שאני מפחדת שהבן אדם שאני מתוודה בפניו יאמר לי “לא”.
אני מפחדת שהוא יאמר לי כן.
כי אז מה אני אעשה משם ?! – משם אני כבר לא בעלת השליטה, כי אני עם עוד מישהו וברגע שהחלטתי “לתת” את עצמי , אז אני לא יכולה להתחרט ולקחת את עצמי בחזרה ולהגיד – ” היי אני יודעת שאני התחלתי איתך אבל עכשיו כשאני חושבת על זה אני ממש לא מוכנה לזוגיות, סורי ביי”.
זה יהיה ממש מהלך דושי מצדי.

אולי זאת הסיבה שכשהוא “דחה” אותי בחלום, הרגשתי עצובה ומאוכזבת, אבל לא ברמה כואבת של – דחו אותי – אלא ברמה של – “אוקיי זה בסדר, אני מבינה אותו. אני עדיין רוצה לחבק אותו. אבל זה בסדר שהוא לא מאפשר לי”.

אני חושבת שזאת הסיבה למה אני רוצה שהגבר יתחיל איתי.
כי אם אני ארצה לעשות אחורה פנה, זה יהיה מובן.
אבל אם אני זאת שמתחילה איתו והוא אומר לי כן ואז פתאום אני נסגרת ומרגישה לא בנוח להיות איתו בזוגיות – זה כבר דפוק לגמרי.

כי…כמו שאחי אמר פעם על מישהו – “אם אתה משחק אותה גבר אז תשחק אותה גבר עד הסוף”.

ואני חושבת שאני אמיצה מספיק כדי להתחיל עם מישהו, אבל לא אמיצה מספיק בשביל אשכרה לצאת עם מישהו.
ואז זה מפגר שאני מתנהגת איתו מוזר ולא באמת מרשה לעצמי לאהוב אותו עד הסוף – כשאני זאת שביקשה את זה.

והכי מוזר, שכל הסיפור הזה הוא רק בראש שלי.
אני מחשבת את מה שיקרה אם אני אעשה צעד וזאת התוצאה שאני מגיעה אליה – “אם הוא יגיד לי כן אני אהיה בבעיה”.

ולעומת זאת אם אני זאת שצריכה להגיד לו “כן” אז זה כבר סיפור אחר.
כי אז אני יכולה להתקדם לעברו בקצב שלי והוא יהיה חייב להבין כי הוא זה שביקש להיות איתי.

אני לא בטוחה אם זה מובן…אני מקווה שכן.

טוב אני אנסה לערוך את כל מה שכתבתי עד לפה כדי שזה יהיה טיפה הגיוני.
ואז אני אראה אם יש לי עוד מה להוסיף בנושא.

————–

זהו ערכתי הכל, וסיימתי לכתוב את ההקדמה לפני רגע.
עשיתי כל מה שיכולתי לעשות כדי להיות הכי מובנת שאפשר.
אבל גם אם לא הכל היה מובן זה בסדר, העיקר שיש כאן משהו שאנשים אחרים יוכלו לקחת לעצמם.

30 ימים של כתיבה (יום 24)
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
23 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך