30 ימים של כתיבה (יום 26)

mysecretheart 26/02/2020 81 צפיות 4 תגובות

עכשיו אני מבינה את ההרגשה הזאת של “אני רוצה שתהיי יותר מאושרת בשבילך”.
פעם אנשים כל הזמן אמרו לי מה הם חושבים שעליי לעשות ושזה כי הם דואגים לי ונכון – לי אישית זה לא הועיל וזה עשה רע כי באמת הרגשתי שבעצם זה שאני לא מקשיבה אני סוג של פוגעת באחרים.

היום אני גם נמצאת בנקודה הזאת בה אני אומרת למישהי אחרת מה אני חושבת שהיא צריכה לעשות…אבל זה אולי אחרת.
כי בעצמה אומרת שאני צודקת.

בכל אופן…
לא נשארו הרבה ימים עד שהסדרה הזאת (או מה שזה לא יהיה ה-30 ימים האלה) נגמרת.

אני כן מרגישה שעברתי משהו.
להיות כל כך מודעות כל הזמן ולדווח מה אני עוברת…זה עושה משהו.

היה לי פעם בלוג אישי אבל לפני כמה חודשים סגרתי אותו כי פשוט נמאס לי לדבר כל כך הרבה על עצמי.
ואני מניחה שזה עשה לי ממש טוב…אבל אני כן צריכה להיפגש עם עצמי מידי פעם ולעשות הערכת מצב.

איך אני יכולה בו זמנית לדעת בדיוק מה אני עושה ובכל זאת לא לדעת בכלל מה אני עושה ?
אולי זה כי אני יודעת מה אני עושה במעשים שלי אבל אני לא יודעת איך זה ישפיע ולמה המעשים שלי יגרמו בטווח הארוך — ובגלל זה אני גם יודעת מה אני עושה כשאני עושה אותו אבל אני גם לא יודעת מה אני עושה כי אין לדעת איך זה ישפיע.

האם זה היה מובן בכלל ?

אני לא במוד כתיבה היום.
כתבתי אתמול 5 שעות רצוף זה הרג אותי.
שעתיים בערך של תוכן ואז עוד 3 שעות של עריכה ופיסוק.
מוגזם קצת לא ?
הרי בסופו של דבר לוקח גג 3 דקות לקרוא את מה שכתבתי אתמול.

טוב זה ברור…יש סיבה למה ספרים עולים כל כך יקר.
המאמץ והזמן והחשיבה שמושקעים בספר – זה לא משהו שאפשר למכור בזול.
כמובן שלא כל הספרים כאלה.
יש הרבה ספרים שמי שכתב אותם לא השקיע בהם הרבה…
אני לא רוצה לכתוב ספר כזה.

לא אכפת לי אם אנשים אחרים לא יודעים כמה השקעתי בכתיבה.
אני יודעת כמה השקעתי ואני לא מסוגלת לכתוב סתם משהו שהשם שלי כתוב עליו מבלי באמת להשקיע בו את הכל.

מה זה אומר עליי ?
אני באמת מנסה להבין אם אני אדם שצריך לכתוב למען העולם גם או שאני בסך הכל אדם שצריך לכתוב בשביל עצמו.

אני חושבת שיש משהו קדוש בכתיבה…איזושהי שליחות מסויימת.
אני פשוט לא יודעת אם חלק מהסיבה למה אני נוצרתי ולמה אני קיימת זה גם כדי לכתוב לאנשים אחרים ולא רק לכתוב את הסיפור האישי שלי על ידי מעשים ומילים.

כתיבה עוברי כרגע…היא משהו אישי.
היא משהו שאני כותבת רק בשביל עצמי וזה סבבה אבל כשאני כותבת גם בשביל עוד אנשים ומתוך מחשבה על מי שיקרא את זה…אני כותבת הכי טוב שיש והכי איכותי שיש והכי מדוייק.

אני פשוט רוצה להרגיש ככה יותר…למרות שזה מתיש.

טוב בואו נעבור הלאה…
הקראש שלי על BTS הוא חזק אבל אני עדיין לא מחשיבה את עצמי ARMY.
אני פשוט מעריצה שלהם ממש – ואני לא הטיפוס שמעריץ אנשים וזה כן מוזר לי טיפה.

הדבר השני…
אני ממש אוהבת את הטקסטים שאורי בן ארי כתוב.
אז אני עכשיו די בחיפוש אחרי כל השירים שהוא כתב לאחרים.
בינתיים מצאתי כמה שאני ממש אוהבת -“נסיכה שלי”(עברי לידר), “בסוף הכל חולף”(עומר אדם), “הרבה ממך נשאר” (לירן דנינו) ויש עוד כמה אבל יש לי תחושה שיש עוד שירים שהוא כתב ואני לא יודעת ואני רוצה להכיר את כולם.

יש לי עוד משהו להגיד ?
לא נראה לי…
אולי שאני מחכה בתור לספר “חיים קטנים” ואני קצת תוהה לעצמי אם אני באמת אקרא כי שמעתי שהוא ספר שובר ואפל.

זהו להיום, נתראה מחר.

30 ימים של כתיבה (יום 26)
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (4)

אוף זה הסוף של הכתיבה שלך בקרוב ואני יודעת שאני ממש אתגעגע לזה אם כמה שזה נשמע מוזר , אני אוהבת לקרוא על מה את חושבת ןעם מה את מתמודדת ולהתחבר כל פעם מחדש , זה עצוב .

ראיתי פעם שעברה שהייתה אופציה לצור קשר עם הכותב ואני רואה שאין אותה יותר ככה שכנראה הורדת אותה או שדמיינתי?

סתם רציתי לא יודעת אפילו למה כי אני מרגישה שאת תסיימי לכתוב את ה-30 יום האלה ויכולתי להמשיך לקרוא לדעת עלייך יותר , וזה מוזר כי בחיים לא נפגשנו .
אוף לא משנה זה מרגיש מוזר , אבל אם את רוצה ליצור קשר אפילו עם שאר הקוראים שלך אז יכול להיות שבפרופיל שלהם יש את האופציה לזה וזה נראה לי נחמד.

אין לי יותר מה להגיד מחכה לשאר הפרקים שלך , אני בבית עכשיו עד לסוף החודש ככה שנראה שאני אסיים לקרוא את הכל ביציאה הזו :(

27/02/2020 12:33

    אויש נתפסתי.
    כן הורדתי את האופציה הזאת לפני כמה ימים…נראה לי בסביבות היום ה23. (יום ראשון)
    אני אולי אחזיר את האופציה הזאת, אולי לא…אני צריכה לבדוק כמה דברים לפני שאני אדע בדוק.

    27/02/2020 20:02

אני השארתי את האופציה הזו ככה שאם את רוצה לשאול אותי משהו את יכולה תכלס חחח

01/03/2020 16:23

    האמת שכבר שלחתי לך משהו דרך הצור קשר אבל אני לא בטוחה אם זה התקבל

    01/03/2020 20:28
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך