30 ימים של כתיבה (יום 28)

mysecretheart 28/02/2020 65 צפיות תגובה אחת

ישנתי בערך 4 שעות והתעוררתי במהלכן פעמיים בגלל צעקות.
“הבית השתגע” – חשבתי לעצמי.
כששמעתי את אמא שלי אומרת “אני לא שמה ז*ן”, אז באמת התחלתי קצת לדאוג.
חשבתי לעצמו או…הנה יום שכבר נהרס.
אבל אז קמתי והתמודדתי עם התחושות שלי ואימתתי את החששות שלי.
ומסתבר שזה לא כזה מפחיד כמו שהרגשתי.
אמא שלי רבה עם אבא כל משהו, אחרי זה היא רבה עם אח שלי על משהו…במילא לא הקשבתי לשיחה כי חששתי ורציתי לישון…אז אם אני מסוגלת לקום לצאת מהחדר וכולם מתנהלים כרגיל…אז כנראה שהכל בסדר.

עשיתי קצת דברים בבית על הבוקר כי משום מה הייתה לי אנרגיה והפריעו לי כמה דברים ומבלי ששמתי לב מצאתי את עצמי עוזרת בבית בטעות.
בדרך כלל לא אכפת לי ואני פשוט בחדר שלי…
אבל אני מניחה שכל כך הייתי צריכה לוודא שהכל בסדר…שהתחלתי להסתכל סביב ולראות שאומנם הכל באמת בסדר…אבל יש קצת בלאגן שצריך לסדר.
ונהניתי לעשות את זה.
הכי כיף לסדר משהו כי אתה רוצה ולא כי אומרים לך.
הייתי רוצה להרגיש ככה יותר.

כשאמרתי לאמא שלי ששמעתי אותה אומרת את המילה שהיא אף פעם לא אומרת…צחקתי וציטטתי אותה והיא אמרה “מה אני אעשה כשלא מבינים”.
היא צעקה משהו על אבא כי מה לעשות…להורים שלי יש דעות שונות.
אבל ההורים שלי הם אנשים חכמים…אז אני סומכת עליהם שהם יפתרו את הבעיות שלהם ושזה לא משהו רציני.
חוץ מזה שהמשפחה שלי ברגיל לא רגשנית ואנחנו מחליקים דברים די מהר כי אנחנו לא טובים בלהתמודד עם רגשות אז אנחנו פשוט מפוצצים אותם ואז עוזבים את זה.

אני שמחה.
הכל בסדר.
אני ממש שמחה.
אני אוהבת את ימי שישי בבוקר…וכל יום שישי שמתנהל כרגיל ובאווירה טובה נותן לי נחת רוח.
אני אוהבת את זה שאמא שלי הכינה את האוכל שאני אוהבת, ושכולם בבית, ושיש שמש בחוץ, ושכולם מרגישים טוב ושמחים.
זה מרגיש ממש טוב.

החיים קשים לי קצת…
כי תמיד מפחדת מהירידה…מהתקופות הלא טובות…והן תמיד באות והולכות.
אז אני מניחה שזה מה שיש לי היום…פשוט להינות מהיום הטוב הזה.

אני מנסה לחשוב אם יש לי עוד משהו לכתוב עליו…

זהו נראה לי…
כנראה שאם יש לי עוד משהו להגיד…כרגע הוא נתפס כממש לא חשוב שזה פשוט לא עולה לי לציין את זה.

שתהיה שבת נעימה לכולם.

30 ימים של כתיבה (יום 28)
דרג את הסיפור

תגובות (1)

שבת שלום!
:)

28/02/2020 18:56
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך