30 ימים של כתיבה (יום 3)

mysecretheart 01/02/2020 66 צפיות אין תגובות

הנושא של היום השלישי הוא “הבטחות”.

אני אחת כזאת שממש גרועה בלקיים את ההבטחות שלה לעצמה.
אולי זה כי אני לא באמת לוקחת את עצמי ברצינות.

אולי אני פשוט צריכה להפסיק להבטיח לעצמי דברים שאני לא רוצה לעשות.
להספיק לנסות ולהכריח את עצמי לעשות משהו שאני חושבת שהוא טוב לי אבל בבפנים שלי – זה לא מה שאני באמת רוצה.

אני תוהה לעצמי איך שני אנשים יכולים להבטיח זה לזו לאהוב כל החיים.
אני לא חושבת שאנשים מבינים את זה מספיק כשהם מתחתנים.
אולי זו הסיבה שאני שונאת חתונות.
הן כביכול הפסגה של האהבה ומשם זה רק הולך ומדרדר.
אני גם לא מבינה איך אהבה יכולה להיעלם ככה.
זה מכעיס אותי כששני אנשים שאוהבים זה את זה פתאום לא אוהבים בכלל.
זה נורמלי לרצות להיפרד למרות שיש אהבה, אבל כשפתאום אחד הצדדים אומר “אני כבר לא אוהב אותך יותר”.
זה פשוט…לא יודעת.

אני לא רוצה להתחתן, אבל אני גם לא רוצה להישאר לבד.
אני מניחה שאני מקווה שאנשים שאוהבים אותי לא ישאירו אותי לבד.
אבל אין לדעת איך חיי יפתחו.
אולי אני סתם חושבת על זה יותר מידי.
אולי יש פיתרון יצירתי לבחורה כמוני.

בכל אופן, הנושא הוא הבטחות.
לא אהבה נצחית.

אני לרוב מקיימת את ההבטחות שלי לאנשים אחרים.
אני לא מרשה לעצמי לבטל דברים שאני קובעת.
אני מאלה שקובעות עם חברות ומתפללות שמישהי תבטל.
אני פשוט לא טיפוס חברתי כל כך…או שפשוט לא מצאתי את האנשים שלי.

הבטחה זה משהו מרגיע.
ברגע שמישהו מבטיח לך…אתה נרגע ומאמין.
אבל כשאני חושבת על זה…יש בחיי אנשים שאפילו אם הם הבטיחו לי…משהו באיך שהם הבטיחו לי ואיך שהאופי שלהם בנוי גורם לי עדיין לחשוש שהם לא יקיימו את ההבטחה שלהם.

יש אנשים שאין לי בהם אמון.
אני צריכה להתרחק מאנשים כאלה.
יש לי מספיק מאחים שלי שהם מטורפים ובלתי צפויים.
אני לא צריכה שגם אנשים זרים ישחקו איתי.
זה שאחים שלי לפעמים חוצים גבולות של פרטיות ומספרים דברים שסיפרתי להם בסוד…זה לא אומר שאני צריכה להשלים עם אנשים אחרים שעושים את זה.
לאחים שלי מותר כי הם אחים שלי…אבל לאנשים זרים לא.

אני מניחה שבגלל שאני רגילה לקבל יחס מסויים מאחים שלי…כשאני מקבלת את אותו סוג של יחס מאנשים אחרים אני מבלבלת את זה כמשהו חיובי.
כי אחים שלי אוהבים אותי…וכל מה שהם עושים הם לא עושים ממקום רע.
אבל זה לא אומר שגם האנשים הזרים שעושים בדיוק כמוהם באים מאותו מקום.

אין לי עוד הרבה מה לכתוב על הבטחה.
ואת האמת לא ממש בא לי להמשיך לכתוב על כלום.
אני לא בטוחה מה כתבתי פה.
אם זה נשמע הגיוני.
זה נראה שקפצתי מנושא לנושא ולא ממש נצמדתי לנושא שבחרתי בהתחלה.
אבל זה בסדר.

שבוע טוב !
נתראה מחר…

30 ימים של כתיבה (יום 3)
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך