30 ימים של כתיבה (יום 6)

mysecretheart 05/02/2020 67 צפיות 2 תגובות

*אזהרה* הפוסט הזה הוא ברובו על בעיית אכילה ותיאור של הקאה והרגלים רעים. אז אם זה נושא רגיש אצלכם דלגו עליו.

למה אני מכאיבה לעצמי דרך אוכל.
אני לא מבינה את הסיבה למה שאני עושה.
הרי לא רע לי, ואני לבד כמו שהייתי אז.
אז למה אני כל הזמן רוצה לאכול עוד ועוד ועוד ?
האוכל אפילו לא טעים.
זה היה יכול להיות הגיוני אם האוכל היה טעים, אבל הוא לא.

אתמול הקאתי את חיי אחרי שאכלתי יותר מידי ממשהו שהלא היה מבושל מספיק.
שעה של סבל.
45 דקות של כאבים וישיבה על רצפה קרה בשירותים, ורבע שעה להתמודד עם ההקאה ולנקות את עצמי.

הרגשתי כל כך רע כלפי הגוף שלי.
הרגשתי שאני צריכה לבקש ממנו סליחה.
שזו הייתה אשמתי.

זו הפעם השנייה שהגעתי להקאה בגלל אכילה לא נכונה.
הפעם הראשונה הייתה הרבה יותר טראומטית, וזה נגרם מהתייבשות.
אחרי תקופה של שתייה קולה ואכילת שוקולד בזמן השירות, הגוף שלי כבר לא יכל לעמוד בזה והקאתי הכל עד שיצאו לי מצי קיבה.
הייתי צריכה שבוע של התאוששות אחרי זה, הייתה לי דלקת במעי.

לא הייתי צריכה לאכול הרבה מזה, הרגשתי בפה שזה לא רך מספיק, אני מניחה שלמדתי שזה אומר שזה לא מבושל.
ועוד אכלתי הרבה לפני זה…ככה שהקיבה שלי פשוט לא יכלה להתמודד עם זה.
וזה אירוני כי יום לפני למדתי על אכילה נכונה ועל מאכלים שמתעכלים מהר יותר מאחרים.

אני לא מיישמת כלום.
זאת הבעיה שלי.

“תחזיק מעמד, אני לא אעשה את זה שוב, אז בבקשה תחזיק מעמד”.(ביקשתי מהגוף שלי)
ככה חשבתי כשליטפתי לעצמי את הרגליים כדי לנסות ולהתמודד עם הכאב.
לא חשבתי שאני אקיא בסוף.
הרפלקס הקאה שלי ממש קשוח ואני כמעט ולא מקיאה סתם ככה.
רק כשמשהו רציני לא בסדר.
ואני מניחה שלא חשבתי שמשהו רציני לא בסדר.
חשבתי שהגוף שלי יכול לעכל את זה.

אחרי חצי שעה בערך כבר נכנעתי והעדפתי פשוט להוציא את זה חוצה.
אפילו ניסיתי לגרום לעצמי להקיא, אבל זה לא עבד בפעם הראשונה אז החלטתי שזה כנראה כי האוכל כבר התעכל.
אבל לא, הוא לא התעכל בכלל.
איכס רק לחשוב על זה.

אני כל כך שונאת להקיא.
התפוצצו לי הנימים בפנים, אבל רק אני ממש שמה לב, כי ראיתי את הפנים שלי לפני ואחרי.

הלוואי שזאת תהיה הכאפה האחרונה.
אני באמת רוצה ללמוד כבר לכבד את הגוף שלי.
אם אני אמשיך ככה אני כנראה אסבול בעתיד מבעיות אחרות.

למה שכשאני אוכלת זה לא טעים ?
למה שכשאני אוכלת זה לא משביע ?
מה דפוק אצלי ?

אני אנסה מעתה והלאה להקשיב לגוף שלי ברצינות ולאכול רק מה שטעים לי בפה ולא להעמיס על הקיבה שלי.
אני מקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני אאכזב את עצמי ככה ואת הגוף שלי.
אחת מהמטרות שלי לגיל 22 זה לאכול אוכל טעים.
נשארו לי עוד 3 חודשים…אז הגיע הזמן להשתדל יותר, גם אם זה אומר שאני אצטרך להוציא מלא כסף על אוכל שאצלי בבית לא התרגלנו לאכול.
גם אם זה אומר שאני אצטרך ללמוד להכין דברים שהם לא פסטה.

אני אשתדל יותר.
אני אהיה עדינה איתך.
אז בבקשה תסמוך עליי ותשתף איתי פעולה, טוב ?

30 ימים של כתיבה (יום 6)
דרג את הסיפור

תגובות (2)

אני ממש התלבטתי אם להגיב לזה או לא.
בתור בת אדם שגם עצמי לא יודעת מתי לאכול שנכון ומתי להפסיק לאכול שנכון ולפעמים סתם אכילה כפייתית- לא חושבת שזה צריך לבוא מהמקום שלי להגיד לך מה לעשות או לייעץ.
אני יכולה להגיד מה עוזר לי אבל אני לא יודעת אם זה גם יעזור לך.
אני יודעת שמים לפני ארוחה יכולים לתת לך תחושת שובע כך שלא תצטרכי להתפוצץ מהרבה אוכל.
לשתות מים זה תמיד טוב , הגוף שלך יודה לך על זה בלי קשר לאוכל.
דבר שני , אל תמהרי לאכול , לגוף שלנו לוקח זמן להבין שאת אוכלת, עם כמה מפגר שזה נשמע . עדיף שתאכלי לאט ותלעסי טוב, ברצינות , הגוף שלך יבין שאת אוכלת וגם זה ישביע אותך בלי שתשימי לב.
דיי קשה לי לכתוב את זה , אני לא מורה או משהו ובהעלאה הזו הבנתי שגם ההפרש גילאים שלנו לא כזה גדול…
בכל מקרה לפעמים גם אני לא בטוחה שאני שבעה אבל באמת שעדיף לאכול בחלקים מאשר להעמיס על הבטן בבת אחת, לא?

מקווה שאיכשהו זה יעזור לך, תנסי באמת להקשיב לגוף שלך יותר.
ממשיכה לקרוא..

15/02/2020 01:41

    את צודקת לגמרי וגם אני חושבת כמוך, למעשה בדיוק התחלתי להבין שלשתות מים בבוקר ולחכות שעתיים-שלוש ממש עושה לי טוב.
    באמת שלאחרונה לא שתיתי מספיק מים וגם כששתיתי עשיתי את זה תוך כדי האוכל.
    קיצר, אלו דברים שתמיד ידעתי אבל עכשיו אני באמת מרגישה שאני מצליחה ליישם דברים ואני מרגישה את התוצאות על הגוף שלי.
    אני באמת מרגישה יותר טוב ויותר יציבה ואני פחות רעבה.

    זה גם בעיקר אכילה ריגשית.
    אז אני פשוט יודעת שזה משהו שאני עושה כדי להכאיב לעצמי וכשרע לי ושזה לא נכון ליפול לזה כי זה לא פותר את הבעיה שלי והדרך היחידה לפתור את זה זה פשוט להתמודד ולהבין מה לא בסדר איתי ומה כל כך קשה לי שגורם לי לפנות לאכול.

    15/02/2020 19:28
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך