31 בפברואר | פרק שלישי

MaxF 27/06/2020 95 צפיות אין תגובות

קרן האור המסנוורת חדרה מבעד לחור שבתקרת הפח של הקרוואן המצחין והטילה תאורה חדה על פניו של הגבר היושן על המזרן המעופש.

הוא פלבל בעיניו וקם, גונח בכאב, כשהגב מזכיר לו שהוא עדיין לא השתקם לגמרי. הגבר בהה סביבו וקם. לקח לו רגע להתייצב על רגליו, הוא התנודד לקצה הקרוואן, פתח את המקרר הקטן, בהה רגע בדייר היחיד שאכלס אותו: בקבוק הבירה שנשאר מהשישייה שקנה לפני כמה ימים וסגר את המקרר בחבטה.

הוא שמע רעש מנוע עמום ודחף את הדלת השבורה של הקרוואן והגיח אל אור הבוקר, מגן בידיו על פניו מפני השמש, הוא נותן לעצמו שהייה קלה ואז צעד אל הרחבה שאליה התקדם בפראיות ג’יפ מאובק.

הוא כבר ידע שהם יחזרו, הם תמיד חוזרים.

“אדון צפריר”, נהם לעברו השרירן שהגיח מהרכב הגדול.
“אין לי שום דבר לתת לך”, סינן האיש המתקרא צפריר. “תבוא מחר, או אל תבוא בכלל, עדיף שלא תבוא.”
“אתה יודע שזה לא אפשרי.” השרירן שלף חפיסת נייר ריקה. “זה עכשו או עכשו.”
“אני מצטער” החזיר צפריר, “אין לי מה לתת לך. לא היום.”
“צפריר”, השרירן התקרב לעברו בצעדים רחבים ומאיימים וחשף את צדי הז’קט האפור, כדי להציג בפני צפריר את האקדח הגדול שלו, כסימן ברור לאיומו.
צפריר סקר במהירות את הרחבה, תר אחר דרך מילוט. כל כך הרבה פעמים הוא עשה את זה שזו לא אמורה להיות בעיה עכשו.
השרירן שהבחין בתנועות עיניו של צפריר שלף במהירות את אקדחו, בשנייה שבה צפריר פתח בריצה מהירה שלא הייתה מביישת את מיטב האתלטים, לא כל שכן בחור לא ספורטיבי כמו צפריר.

השרירן ירה, אך האקדח הגדול לא פלט קליע. כדור מתכת כסוף הגיח מהקנה טס במהירות לעבר צפריר, תוך הבהוב אורות אדומים. השרירן לא פנה להביט עוד בצפריר, הוא חזר לרכב הגדול והשליך את האקדח על המושב לצדו.

מעל צג ההגה הוא הביט בנקודה האדומה שציינה את הכדור המתכתי, שנע לעבר צפריר הרץ ריצת אמוק ונחבט בו בגבו, צפריר לא חש דבר, לא בשנייה הראשונה, אך חלפו כמה רגעים כשלפתע הוא התגלגל על הדשא, כל גופו זועק מכאב נוראי, בעודו חש עקצוצים במקום שבו הכדור פגע בו, הוא ניסה להתגלגל על צדו, לראות איפה השרירן, אך לא ראה דבר למעט הקרוואן הגדול שלו. הג’יפ נעלם והוא אפילו לא ראה שום עננת אבק מתאבכת, לא נותר שום זכר לביקורו של השרירן, הוא ניסה לקום אך הכאב היה קשה מנשוא והוא לא הצליח.

מכת ברק פילחה את גוו והוא ניסה למשש ולראות מה פגע בו, אך מכה נוספת מוטטה אותו. הוא עצם את עיניו חזק, מנסה להכיל את הכאב.

מכה נוספת וגופו התפתל קלות, מרפה קלות. זמן קצר לאחר מכן, היו אלה עוברי אורח שהבחינו בגופתו של צפריר והזעיקו את כוחות החירום למקום.

31 בפברואר | פרק שלישי
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך